שלושתינו יצאנו מהחדר לכיוון החדר אוכל.
בדרך אד החליט שהוא ייקח על עצמו את האחריות ויעשה לנו את הסיור.
"אוקיי אז בעצם בית הספר מחולק לארבעה קומות." הוא הסביר לנו. "בקומה הראשונה הלובי כמו שראיתם שם יש את המרפאה שלנו את המזכירות והמשרד של המנהל."
בקומה השנייה נמצא החדר אוכל שאנחנו בדרכו אליו עכשיו החדר אוכל מתפרס על כל הקומה ויש שם בעצם שלושה שולחנות. " הוא סימן עם האצבעות.
"שולחן לשנה הראשונה שולחן לשנייה ולשלישית. כל התלמידים צריכים לשבת בשולחן המיועד לשנה שלהם יש שלושה ארוחות בסך הכל בוקר צהריים וערב.
כל פעם מגישים דברים שונים ואל תדאגו האוכל ממש מצויין. " הוא הוסיף אחרי שראה את המבטים הרעבים שלנו. "בקומה השלישית אלה הכיתות איפה שאתם תלמדו הסדנא כיתת מחשבים אומנות כל הכיתות בקיצור.
בקומה הרביעית יש את אולם הספורט איפה ששיעורי ספורט מתקיימים וליד זה יש את הספרייה שלנו הספרייה ענקית אז תשתדלו לא ללכת לאיבוד" אד גיחך. "ואז יש את המגורים שזה שלנו כמובן אבל זה בבניין אחר
ומאחורי הבניינים יש עוד חדרים קטנים יותר שאלה הם חדרי המועדון. לשנה שנייה ושלישית יש חדר מועדון משלה שם הם יושבים ומדברים שאלות? "
שנינו בהינו בו תוך כדי עיכול המידע הזה.
אליוט התעסק בחליפה שקיבלנו היום כאילו הוא לא מרגיש בנוח.
אני הבנתי אותו זה היה מוזר ללבוש משהו כל כך... רשמי!
אד חייך. "אם כך... תנו לי להראות לכם את חדר האוכל! "
אד פתח את הדלת הגדולה של חדר האוכל.
אני ואליוט נדהמנו מהמראה.
שלושה שולחנות ארוכים עמוסים באוכל!
נברשת ענקית נתלתה מהתקרה והאירה את האולם.
היה שולחן אחד ארוך בצד לסגל המורים(ככה אד הסביר) ונרות מפוזרים בכל רחבי האולם.
היה ריח של עוף עוגה תפוחים הכל! מגוון ריחות בחדר אחד.
אני ואליוט עמדנו ולא הפסקנו להסתכל מסביב.
אד פנה אלינו. " טוב חברים שלי מחכים לי בשולחן" הוא הצביע על השולחן האמצעי וראינו חבורה של ילדים מנופפים לאד. " השולחן שלכם שם בצד ימים תתפסו מקום מהר זה ייקבע לכם את החברים ואת המוניטין."
אני ואליוט הסתכלנו עליו במבט מבולבל.
אד צחק. "אני צוחק. אבל בהצלחה! "
חייכנו והתחלנו להתקדם לאוכל- כלומר לשולחן.
סרקנו את השולחן וראינו שכולם יושבים כבר בחבורות. לא ממש הפריע לנו העניין של חבורות כי אני ואליוט תמיד היינו ביחד כבר במשך שלוש שנים כמעט.
אבל בדיוק שחשבנו לוותר ראינו ילדה עם משקפיים עגולות שיער שחור ארוך וחלק ונמשים יושב וקוראת ספר.
אני ואליוט משכנו בכתפיינו והתקדמנו אליה.
"היי" אליוט פתח.
הנערה הרימה את המבט שלה מהספר וחשפה פרצוף חמוד מעט ילדותי עם עיניים שחורות כמו הלילה. היא חייכה אלינו בחברותיות.
"היי אני אנה"
YOU ARE READING
war school
Mystère / Thrillerקייל ואליוט הם שני ילדים רגילים לגמרי. טוב חוץ מהעובדה שהם יתומים שחיים ברחוב. יום אחד מנהל של בית ספר מסויים מזמין אותם לבית ספר שלו לגמרי בחינם. קייל ואליוט מסכימים משום שקשה לחיות לבד ברחובות. הם מגיעים לבית ספר ורואים שלומדים שם מקצועות שונים...
