war school

הנאום המרגש של המנהל.

"היי אני אנה"
אנה הזיזה קווצת שיער למאחורי האוזן שלה.
היא הייתה יפייפיה בגלל זה לא הבנתי למה היא בודדה ובצד.

אליוט דיבר ראשון. "היי אני אליוט וזה קייל, המושב הזה תפוס? "
אנה הנידה בראשה וסימנה לנו להתיישב.
התיישבנו משני הצדדים שלה.
"מה את קוראת? " שאלתי מתוך נימוס.
"סתם ספר על רומנטיקה, אתה אוהב לקרוא?" היא שאלה בהתלהבות.
חייכתי."לא אבל אליוט פה אוהב"

אליוט חייך מבושה. "לא הייתי אומר שאני אוהב ברחוב לא יכלתי לקרוא כל כך כי לא היו לי ספרים אבל אני זוכר איך לקרוא בגלל ההורים שלי"
"ההורים שלך? מה קרה להם? למה הייתה ברחוב? גם אתה חיית ברחוב?" היא הסתכלה עליי.
שנינו הנהנו. "ההורים שלי שניהם מתו אבא שלי מהימורים ואמא שלי התאבדה"
אנה השפילה מבט. "אני מצטערת... ההורים שלי לא מתו אבל הם כלומר הם מאוד עשירים ואין להם זמן לטפל בי ולתת לי יחס... אז במקום להתמודד עם הצרות שלהם הם זורקים אותם לטיפול אחרים" אנה עשתה אגרוף.

אני ואליוט הסתכלנו אחד על השני.
לאחר דקה אנה נרגעה. "מה איתך?" היא הסתכלה על אליוט.
מיהרתי לדבר. "אה אליוט לא אוהב לדבר על ההורים שלו" אליוט השפיל מבט והנהן.
"הו אני מצטערת לא ידעתי."
אליוט חייך. "הכל בסדר"  אליוט אף פעם לא שיתף אותי בחייו האישיים או בסיבה שהוא חי ברחובות אני יודע רק פיסות מידע קטנות אבל לאף אחת אין קשר אחת לשנייה.
המשכנו לדבר עוד טיפה לפני שפתאום האולם השתתק.

אנה אליוט ואני הבטנו מסביב לראות למה כולם שותקים ואז ראינו את חבר המורים נכנס.
כל מורה היה שונה בגובה... במראה...
כשכל המורים התיישבו במקומות שלהם נישאר מקום אחד ריק. המקום האמצעי.

הנחתי שהוא שייך למנהל ובדיוק אז המנהל נכנס. על כל תלמידי שנה שנייה ושלישית היה פרצוף מופתע. כאילו הם לא מזהים את המנהל...
המנהל נכנס והתיישב במקום.
"אתם מוזמנים לשבת" הוא קרא וקולו הדהד.
כולנו התיישבנו. הסתכלתי על אד וגם לו הייתה ארשת פנים מופתעת ומבולבלת החלטתי לשאול אותו יותר מאוחר למה.

"שלום תלמידים" המנהל פתח.
"תלמידים חדשים וישנים ברוכה הבאה וברוכה השבה, כפי שאתם יודעים זוהי סעודת פתיחת השנה ומחר יתחילו הלימודים אני מניח שאתם כבר יודעים את התהליך של הלימודים פה. ואם לא אני אפרט. תלמידי שנה ראשונה מתאמנים לטורניר עד עכשיו אנחנו ניצחנו רק שנה אחת... השנה שעברה"  הסתכלתי על תלמידי שנה שנייה שהחליפו כיפים ביניהם. "אבל גם השנה אנחנו מתכוונים לנצח! כפי שאתם יודעים ארץ גרמניה בתהליכים של מלחמה והארץ שלנו בברית איתה... בואו נאחל ללוחמים האמיצים שלנו בהצלחה."
המנהל הפסיק לשנייה והמשיך.
"תלמידי שנה שנייה יעסקו בלימודים יותר חינוכיים... מתמטיקה אנגלית ספרות וכו.
תלמידי שנה שלישית יותר יחשבו על העתיד ועל מסלולם האקדמי עד עכשיו היינו אקדמייה עילית ואני מתכוון להמשיך לשמור על המורשת. וזהו צלמידים אני מאחל לכולנו שנה טובה ופוריה ובהצלחה לכולם הו וביתאבון!"

מישם זה היה שדה טווח של תלמידים.