החיים לא בעד

פרק 4

-נקודת מבט של ליאן-
קמתי בבוקר והייתי שמחה שדין עשה לי לבבות (כן אני עדיין חושבת על זה ) אכלתי את ארוחת הבוקר וכשסיימתי שמעתי דפיקות דלת מי זה יכול להיות בשעה כזאת ? "דין מה אתה עושה פה ? " שאלתי במבוכה."חשבתי לשאול אותך אם את רוצה ללכת איתי לבית הספר ?" כל כך שמחתי מבפנים זאת הפעם הראשונה שתהיה לי הזדמנות לדבר איתו ממש פנים מול פנים "אווקי "אמרתי בביישנות אני רק יתלבש " ובדיוק שמתי לב שאני עם פיג'מה בלי חזייה (מביך ) אמרתי לו לחכות לי בסלון בזמן שאני מתלבשת . סיימתי להתלבש וכמעט שפכתי על עצמי את כל בקבוק הבושם מרוב התרגשות אבל תכלס ?למה הוא רוצה ללכת איתי לבית הספר ? הוא אף פעם לא דיבר איתי מחוץ לצאט ."תגיד דין למה אתה פתאום מדבר איתי?" אמרתי בחוסר חשק לדעת באמת מה התשובה לזה
״הרגשתי לא טוב עם עצמי כשדיברתי אלייך לא יפה״
״אבל זה קרה לפני חצי שנה!!״
הייתה שתיקה מביכה
*נקודת מבט של דין
החלטתי שכדאי שהמתח בינינו אפסקאז הלכתי אליה כדי שנלך לבית הספר ביחד..
הגעתי לבניין שלה הייתי כל כך מתוח אין סיכוי שהיא תגיד לי ללכת או משהו כזה כי היא לא סוג של בן אדם כזה
עליתי במדרגות לשומה השלישית חיפשתי את המספר 13
והינה זה ״משפחת דוונקינס ליאן ושני״
כמה שזה מוזר התרגשתי
שמעתי מעבר לדלת את ליאן לחתול שלה ״אל תאכל את זה אני צריכה את זה!״ היא אמרה בקול אגרסיבי וישנוני אני כל כך אוהב את זה באה
לקחתי אוויר (אני נישמע הומו -_-)
ודפקתי בדלת "רגע" שמעתי אותה קוראת מהצד השני של הדלת כל כך התרגשתי מה אני אגיד לה?
היא פתחה את הדלת ונראתה מופתעת מתמיד
״מה אתה עושה כאן?!״
"חשבתי לשאול אותך אם את רוצה שנלך ביחד לבית הספר"
אממ כן בטח אני רק צריכה להתלבש
תשב בנתיים בסלון תרגיש כמו בבית יש קורנפלקס על השולחן אם באלך
והלכה לחדר להתלבש
היא הייתה לחוצה מתמיד ומבולבלת ואני גם
היא הייתה לבושה בסריג בייתי בצבע אפרסק ומכנס רופף בייתי בצבע אפור השיער שלה היה אסוף בקוקו גבוה ונראתה ממש חמודה בלי כל האיפור והבגדים היוקרתיים שלה .
הבית שלה היה ממש מסודר ויפה רואים שהשקיעו בו מחשבה
היא יצאה מהחדר לבושה פשוט מדהים! חולצה שגדולה עליה במידה זה ממש היה מחמיא לה החולצה הייתה בצבע ורדרד עדין וטייץ שחור נעלי אדידס בצבע תכלת שחור.
כשהיא יצאה מהחדר היא שתקה וגם אני היא המשיכה לעשות את הסידורים שלה ואני פשוט צפיתי בה ״מה?״ היא שאלה
״כלום חחח"זה היה ממש מוזר היא היסתכלה עליי ככה - o.O
היא סיימה להתארגן סוף סוף ויצרני לבית הספר
הדרך הייתה שקטה ואז פתאום היא שאלה "תגיד דין למה אתה פתאום מדבר איתי?״ לא רציתי להגיד לה בגלל שאני מחבב אותה ואני מרגיש אי האימות מאז לפני חצי שנה היא בטח כבר לא שמה עליי אז העדפתי לישתוק אבל זה בטוח לא אראה טוב שאני לא עונה לה

מקווה שאהבתם את הפרק חג שמח אוהבת המון ❤️