The secret | boyxboy (vkook)

Part 3

*לפני כמה שנים*
נקודת מבט כללית:
טאהיונג וגימין הלכו בדרך חזרה מהתיכון, לאחר שנשארו שעות נוספות לתיגבור באנגלית.
כשהגיעו לפתח הבית של גימין טאהיונג נפרד ממנו לשלום והמשיך בדרכו.
השעה היתה 21:30 והפעם טאהיונג החליט לקחת קיצור דרך, דרך סמטה חשוכה שביום היא לא נראתה מפחידה כמו עכשיו.
טאהיונג לקח נשימה עמוקה והחל ללכת דרך הסמטה,
לפתע, טאהיונג שמע שריקה מצידו הימני ומיד הפנה את מבטו לקול השורק, ואת מי ראה אם לא סיוט השכונה שלו, צ׳אן.
צ׳אן הוא הבריון הגדול הידוע בשכונה, צ׳אן תמיד היה נתפל לטהאיונג, מציק, מרביץ, זורק, דוחף, צוחק, מרכל - הכל הוא היה עושה לו.
אבל טאהיונג לא חשב איי פעם שהרגע הזה שיגיע עוד כמה דקות, ישנה לו את החיים לתמיד. טאהיונג ידע שצ׳אן אכזרי אך לא ידע עד כמה.
ברגע שטאהיונג ראה את צ׳אן הוא התחיל להגביר מהירות לכיוון ביתו, רק לצאת מהסמטה הארורה הזאת.
אך זה היה מאוחר מידי.
צ׳אן תפס את טאהיונג הצמיד אותו לקיר הפשיט את בגדיו ואנס אותו.
לאחר מכן השאיר אותו לבד, זרוק, רועד מקור בחושך.
מאותו יום טאהיונג לא סיפר לאף אחד על המקרה הזה, טאהיונג ניסה להכחיש כמה שיכל.

*חזרה להווה*
נקודת מבט ג׳אנגקוק:
״.... וזהו בערך״ טאהיונג סיים לספר לי על צ׳אן עם דמעות שעדיין נזלו לו מעיניו.
הידיים שלי כבר נסגרו לאגרופים, הדם שלי התחמם, לא ראיתי בעיניים כשזה נגע לבייבי שלי.
״חכה רגע פה״ אמרתי לטאהיונג שלי ויצאתי מדלת החדר בסערה,
הגעתי לסלון, ראיתי את צ׳אן מתקדם לכיווני עם חיוך ענק.
״איך העזת?!״ שאגתי עליו והכנסתי לו אגרוף חזק לפרצוף, כל כך חזק שהוא נפל אחורה ולא ראה בעין ימין.
״זה הסוף שלך עכשיו, מי שהתעסק עם הנסיכה שלי, ישלם״ לחשתי לו בקול מצמרר באוזן וראיתי איך הוא רועד מפחד.
תפסתי אותו דרך הצוואר והעפתי אותו החוצה מכל המדרגות, התקשרתי לעובדים שלי ואמרתי להם לפנות אותו לחדר העינויים שבבית המאפיה, מחר בעבודה אני אתפל בו.