לקט אני לעצמי, תהנו.
אני: לול לא, מוח, אתה לא יכול לחשוב על סיפור חדש בזמן שיש לנו שלושה סיפורים חדשים בהמתנה שמחכים בתור.
מוח: לול תראי אותי.אני לעצמי: את רק מדמיינת סצנה מהסיפור בראש, אל תבכי לי עכשיו! את עושה לי פדיחות, תתאפסי על עצמך!
גם אני: מגבירה את השירים באוזניות ובוכה במונית שי.אני: לא אני ממש לא עושה את זה.
מוח: מה אכפת לך, נו, תעשי את זה.
אני: אני ממש לא הולכת לפרסם טיזר ותאריך לסיפור החדש כשכל מה שיש לי זה שתי שורות ראשונות ורעיונות לשני פרקים.
מוח: אולי את צוד-
אני: היי, תראה, מישהו הגיב שזה ממש מגניב והוא מחכה לקרוא אותו.
מימז אני לעצמיזה אף פעם לא היה הפרעות קשב.
YOU ARE READING
מימס של כותבים. אה, ושל קוראים.
אקראיכי כולנו צריכים רגע של הזדהות ולהבין שיש עוד מוזרים כמונו ואנחנו לא חייזרים. אה ויש פה גם ציידי הצללים ועוד פאנדומים