ציפיות ליום חופשי:
*כותבת מרתון של עשרה פרקים
*מספיקה לסיים לקרוא ספר שרצית
*מתחילה לעבוד על ספר חדש
*מוצאת פיתרון לבעיה העיקרית של הספר החדש
מציאות:
"אני אסיים לראות את הפרק הזה ואלך לעבוד, באמת!"
"מה זאת אומרת כבר אחת עשרה בלילה?!"
אני, היום, וכל יום בערך.
YOU ARE READING
מימס של כותבים. אה, ושל קוראים.
عشوائيכי כולנו צריכים רגע של הזדהות ולהבין שיש עוד מוזרים כמונו ואנחנו לא חייזרים. אה ויש פה גם ציידי הצללים ועוד פאנדומים
