solangelo, The beginning

פרק 2- וויל

וויל ישן יחד עם אחיו לביתן, ביתן 7, ביתן אפולו.
וויל אהב חברת אנשים, הוא לא אהב להתבודד, הוא אהב שקט ורוגע, אבל מי אמר שאי אפשר לעשות את זה עם אנשים?
באותו לילה וויל לא היה עייף, הוא ניסה לישון, אבל עיניו נשארו פתוחות.
הוא זכר את השיחה שלו עם ניקו די אנג'לו לפני שעת כיבוי האורות, הם דיברו על... האמת שלא על משהו חשוב, הם סתם דיברו וצחקו כמו תמיד.
וויל אהב להיות בחברתו של ניקו, הם התחברו במשך המלחמה בגאיה, אתם יודעים מה קרה, ניקו לא היה יכול יותר להשתמש בכוחות שלו, וויל דאג שלא ישתמש בהם ואז קרה מה שקרה והם הפכו לחברים טובים.
הרבה חשבו את ניקו למתבודד דכאוני ומרוחק, זה היה דיי נכון, הרבה פחדו ממנו בגלל היותו בן האדס ומראו האפל.
ניקו היה חיוור כדף נייר, שערו שחור בוהק, עינוי חומות כהות.
הוא היה מרבה ללבוש שחור, וכמובן, את מעיל הטייסים המפורסם שלו.
ניקו היה מוצא חן בעיני וויל, וויל פחד לפתח עליו קראש, טוב... אני מניחה שאתם יודעים שוויל הוא ביסקסואל, בכל מקרה, גם אם וויל הרגיש משהו כלפי ניקו זה כלל לא משנה, הוא לא רצה להרוס את החברות הטובה בניהם, וגם מי יודע מה ניקו מרגיש? אם הוא בכלל אוהב בנים?
בכל מקרה הוא אהב את השיחות שלהם, היתה להם חברות חזקה.
וויל הודה שגם הוא פחד מניקו כאשר פגש אותו, טוב לא פחד, אבל... אתם יודעים... שמר מרחק, בן האדס הזה נראה... מסוכן, אך וויל למד להכיר אותו ו-וויל אהב מאוד את מי שהוא זכה להכיר.
השמש התחילה לעלות בחוץ ו-וויל קלט שהוא כמעט ולא ישן בלילה, אלא חשב על ניקו, זה אומר משהו מיוחד?
"וויל קום" נשמעה לחישה "בכלל לא ישנתי" ( היה לי במחזה של בחוג תאטרון משפט כזה ואני משננת עכשיו את כל הסצנה) "יופי" מעליו עמדה קיילה, אחותו למחצה מצד אבא שלו אפולו "בוא קום" "מה? כבר ארוחת בוקר?" "בערך"
וויל רצה לשאול מזה בערך, בכל זאת מגיע לו לדעת, אך קיילה משכה אותו החוצה לפני שהספיק לדבר (הוא עדיין היה עם פיג'מה), בחוץ עמדו שני אחיו האחרים של וויל אוחזים בניקו, שנראה ישנוני, קיילה לחשה באוזנו של וויל "בבקשה, תהנה מהדייט שלך" וחזרה לביתן
זה יכול להיות יותר מביך מזה?