solangelo, The beginning

פרק 5- ניקו

מה ניקו חשב לעצמו? פשוט לברוח מוויל והקראש שלו פשוט השכח, מצחיק מאוד, זה לא קרה.
וויל רדף אחרי ניקו, אבל ניקו רץ מהר, הוא לא שם לב שמהליכה מהירה הוא עבר לריצת ספרינט.
"חכה רגע" וויל צעק, אבל ניקו לא הקשיב.
זה היה מטומטם מאוד פשוט לברוח מוויל, הוא לא יכול להתחמק ממנו לנצח או לברוח ממחנה החצויים כמו מה שקרה עם פרסי.
ניקו הגיע לחדר האוכל והפסיק לרוץ, הוא נכנס והתיישב בשולחן של ביתן האדס כרגיל.
וויל הגיע אחריו, ניקו ניסה שלא להביט בו, וויל החליט כנראה שלא להתעסק בזה עכשיו, הוא התיישב בשולחן שלו ואכל פנקייקים ושתה שוקו.
ניקו רק שתה קפה.
"בוקר טוב" כיירון נכנס אל חדר האוכל ויש בשולחן, מר ד היה חסר קצת, כאילו לקחו עצם קטנה מגופו של בן אדם, בהתחלה העצם לא נראתה חשובה, אבל היא משפיעה על פעילות הגוף (דימוי נורמלי יחסית לניקו).
לאחר הארוחה ניקו חזר לביתן שלו, הוא התעלם מוויל, וויל הבין את הרמז ולא בר אחריו, כנראה הבין שהוא צריך להרגע.
ניקו ישב במיטה ושתק, לא בכה, לא כעס, לא צעק, פשוט שתק, ואז דפיקה בדלת, ניקו גם מהמיטה וניגש לדלת, הוא פתח אותה וראה נערה, נערה עם שיער מתולתל בצבע חום ועור בצבע קינמון.
הייזל לבזק, אחותו הקטנה.