פרק 1

1.5K 59 12
                                    

קמתי בבוקר באיזשהו מקום שמצאתי לשים בו ראש
הסתכלתי מסביב והנחתי שהשעה רק שש בבוקר
זמן טוב לגנוב איזשהו משהו לאכול
אני כבר מומחית לזה
המוכר הסתובב לסדר משהו במדף ואני בשקט נכנסתי ולקחתי שוקו בשקית מהמדף וברחתי בשקט
אני יןדעת שזה לא בסדר אבל אני עושה את זה בשביל מטרה אחת, בשביל לשרוד

שתיתי את השוקו במהירות וזרקתי את העטיפה לפח
התיישבתי באיזה ספסל ועצמתי עיניים
"טוהר אמסלם אין לך לאן לברוח עכשיו" שמעתי קול
פתחתי את העיניים וראיתי מולי כמה אנשי משטרה
לא היה לי מה לומר אבל ניסיתי להיאבק בהם אבל לא הצלחתי
הם אזקו אותי ולקחו אותי בניידת

הגענו לתחנה ואזקו אותי לכיסא שם
שמעתי רק דיבורים וקריאות ואז איזה שוטרת התקדמה אליי
"את עוברת לפנימייה באיזור, עוד היום" אמרה לי
"פאק" מילמלתי

עברו כמה שעות ולקחו אותי בניידת לאיזשהי פנימייה
הגענו תוך עשרים דקות לשם
יצאנו מהניידת והמנהלת יצאה אלינו
"שלום, את בטח טוהר אמסלם?" שאלה בחיוך
"זאת אני" אמרתי מגלגלת עיניים מבלי שהיא רואה
"בואי תיכנסי" אמרה והתקדמתי איתה
"את משובצת לכיתה יא3 ואת ישנה בקומה 6 חדר 59" אמרה
"לפני שאת עולה תבואי למזכירה לקבל ספרים" אמרה
לקחתי את הספרים מהמזכירה והלכתי למעלית
הגיע איזה ילד כאפות שהסתכל עליי
"על מה אתה מסתכל" אמרתי בערסיות והוא סיבב תמבט
נכנסנו למעלית ולחצתי על קומה 6 והוא לחץ על 5
"חדשה פה?" שאל
"ראית אותי פה פעם?" שאלתי באדישות והוא הניד בראשו
"אז כנראה שאני חדשה" עניתי בערסיות
"אני ליאור, אם תצטרכי משהו אני בחדר 41" אמר ויצא
"איזה אנשים מוזרים באמא שלי" מילמלתי לעצמי ויצאתי מהמעלית
חיפשתי את חדר 59 ומצאתי אותו
דפקתי על הדלת ופתחה לי מישהי
"כן?" שאלה
לא עניתי פשוט נכנסתי לחדר
"מי את?" שאלה
"טוהר" אמרתי
"את השותפה שלנו לחדר?" שאלה מחייכת
"כנראה" אמרתי
"בנות השותפה החדשה הגיעהה" צעקה בהתלהבות ובאו עוד שתי בנות
"היי אני שיר" אמרה אחת מהן
"אני טליה" אמרה אחת מהן
"ואני מאליה" אמרה זאתי שפתחה לי את הדלת
"טוהר" אמרתי בערסיות והתיישבתי על המיטה שלי
שמתי את הספרים על השידה והבנות החליפו ביניהן מבטים
"איפה המזוודה שלך?" שאלה אותי מאליה (?)
"אין לי" עניתי ונשכבתי על המיטה
"מה?" שאלה לא מבינה
"חמודה את כנראה לא מכירה אותי" אמרתי וצחקתי צחוק יבש
"מה?" שאלה שיר נראה לי
"נעים מאוד, טוהר אמסלם" אמרתי והן החליפו ביניהן מבט של פחד
"הא.. טוב אממ.. אנחנו צריכות ללכת.. ניפגש!" אמרה במהירות והן יצאו מהחדר
"פאתטיות" מילמלתי בגילגול עיניים ועצמתי עיניים

"טוהר?" העירה אותי בפחד טליה
"יש עכשיו ארוחת ערב, את באה?" שאלה
"כן, תודה" מילמלתי ושמתי את הנעליים הישנות שלי
ירדנו למטה והמנהלת תפסה אותי לשיחה
"תשמעי, מחר יגיעו לך בגדים, תלווי מהחברות שלך לחדר, בסדר?" שאלה
"כן בסדר" עניתי והלכתי לחדר אוכל
הייתי עם ג'ינס קרעים שחור מלוכלך שחברה שלי מהרחוב הביאה לי וחולצה שחורה קצת קרועה ונעלתי נעליים ישנות שחורות
נכנסתי לחדר אוכל, כל המבטים עליי
"על מה אתם מסתכלים?" שאלתי בערסיות וכולם סובבו מבט
"מפגרים" מילמלתי בשקט
הסתכלתי על האוכל, וואו הרבה זמן לא אכלתי כאלו דברים
לקחתי לי המבורגר והתיישבתי באיזה שולחן שהיה ריק
הרמתי רגל קרוב לחזה והרגשתי מבטים עליי
לקחתי ביס ואז ראיתי שמישהו התיישב מולי
הבטנו אחד לשני בעיניים מבלי לומר דבר, וכולם הסתכלו עלינו
"צריך משהו?" שאלתי בקול מזלזל
"באיזה כיתה את?" שאל
"יא" עניתי בגילגול עיניים
"את טוהר אמסלם?" שאל
"שמועות מתפשטות מהר" אמרתי
היה כמה שניות של שקט שאני אכלתי והוא הביט בי
"טוב נו מה" אמרתי בכעס והוא המשיך להביט בי
"מה אתה רוצה ממני, שחרר" אמרתי בערסיות וקמתי מהמקום ושמתי ידיים על השולחן כשהראש שלי מעליו
הוא הסתכל על החזה שלי ואז עליי ואז שוב על החזה שלי
אני לא אשקר כמו כל הבנות, כל החיים אמרו לי שאני ילדה יפה ושיש לי גוף יפה
אני מלאה בדיוק במקומות הנכונים
"תעיף ת'מבט מהחזה שלי" התעצבנתי עליו
הוא הסתכל עליי, כולם הסתכלו
"יא אללה אם אתה לא הולך אני הולכת" אמרתי בעצבנות והלכתי משם
עליתי במעלית וראיתי מישהי עם מלא בגדים ביד
"סליחה, את יודעת מי זאת טוהר?" שאלה אותי בנחמדות
"אני" עניתי באדישות
"מצויין, אז זה הבגדים בשבילך, המנהלת אמרה לי להגיד לך שהם הביאו את הבגדים כבר היום" אמרה ונתנה לי אותם
"תודה" עניתי בחיוך מזוייף ונכנסתי לחדר שלי
הכנסתי את הבגדים לארון
והחלפתי לאיזשהי פיג'מה שהייתה שם
אוי זה כל כל לא מדבר אליי כל הורוד הזה
שכבתי על המיטה עם ידיים על הבטן ונרדמתי

מי שמתעסק - מתרסקWhere stories live. Discover now