מקום 3 #מסיבה
מקום 4 #כלא
מקום 5 #באדגירל
מקום 6 #זוגיות
מקום 7 #פנימייה
מקום 9 #תיכון
מקום 10 #מכות
יפים שלי תודה על הכל!!!😍😍😍😍😍
~~~~~~סיפור גמור~~~~~~
טוהר - הילדה הכי משוגעת שתפגשו. אתם לא רוצים לפגוש אותה, אף אחד לא רוצה לפגוש אותה. המשפט "...
קמתי בבוקר מהשעון המעורר בטלפון שלי כיביתי אותו וראיתי שהשעה הייתה 5:15, אני אמורה להיות בבית ספר בשעה 6:20 הלכתי לשירותים, ציחצחתי שיניים ושטפתי פנים
הכנתי נס קפה ולקחתי עוגיות 'רבע לשבע' אף אחד עדיין לא התעורר, הייתי לבד למטה
התיישבתי מול הארון ובחרתי לי טייץ כחול של נייק, חולצה לבנה, נעלי ספורט של נייק, וג'קט אפור של נייק (תמונה למעלה) התלבשתי בזריזות ואירגנתי דברים אחרונים לפני שיצאתי
"מי זה?" שאלתי כאשר נשמעה דפיקה בדלת של החדר שלי "ליאור" ענה "תיכנס" אמרתי "צריכה שאני יסיע אותך?" שאל "אני אשמח" אמרתי בחיוך קטן "אני מתארגן ונצא" אמר והינהנתי
"נצא?" שאל והינהנתי לקחתי את הטלפון מהמטען ואת המטען ביד ליאור לקח את המזוודה ויצאנו לכיוון האוטו שלו
"ביי תודה" אמרתי בחיוך כשהגענו לבית ספר "אין על מה, תהני" אמר לי בחיוך וחיבק אותי הוא נסע ואני הלכתי לכיתה שלי
"לא לדחוף!" צעקה המורה לפני שעלינו על האוטובוס "אחד אחריי השני" אמרה ברוגע
"אפשר לשבת פה?" שאל איזה ילד מהכיתה "כן בטח" עניתי "יניר" הציג את עצמו "טוהר" הצגתי גם אני "את יודעת, את מוכרת לי" אמר "אני מוכרת לכולם" אמרתי "לא, אני מתכוון מפעם" אמר "מפעם?" שאלתי "למדת באומנויות?" שאל "כן פאק" עניתי "ו2?" שאל "אמאלה כן, אתה יניר לוי?" שאלתי "בכבודי ובעצמי" אמר בחיוך "אני בהלםם" אמרתי בחיוך
התחלנו את המסלול הקשה והארוך "צריכה עזרה?" שאל יניר כשעלינו לאיזה הר "לא תודה" אמרתי בחיוך והמשכתי לעלות
"הפסקת צהריים" צעקה המורה "טוהר!" צעקה מוראל "מוראל!" צעקתי חזרה והיא התקדמה אליי "אני שונאת אל המסלול הזההה" אמרה "גם אני אבל עוד מעט נגמר היום" אמרתי
אחריי מסלול ארוך הגענו לאכסנייה "עכשיו אתם תקבלו חדרים, בכל חדר 5 נפשות" אמרה "......מרום, ליאן, טליה, טוהר ומיכל" אמרה "לעזאזל עם איזה בנות נדפקתי" מילמלתי בשקט
יצאתי מהמקלחת והוצאתי מהמזוודה טרנינג של אדידס, חולצה לבנה ונעליים לבנות
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"יש ארוחת ערב את באה?" שאלה אותי טליה, הילדה הכי נורמאלית שאיתי בחדר "כן" עניתי וירדנו ביחד
התיישבתי עם יניר ולא הפסקנו לצחוק ולהעלות זיכרונות מהיסודי "דייי זה הזיכרון שאני הכי מעדיפה לשכוחחח" אמרתי צוחקת "אני לא יכול להפסיק לצחוק" אמר צוחק חלק מהסובבים הסתכלו עלינו, אבל לא היה לי אכפת, נהנתי
"לילה טוב" אמרתי לבנות "לילה טוב" החזירו לי עצמתי עיניים ונירדמתי
•נקודת מבט ליאור• °שעה - 6:00, יום - ראשון°
קמתי בבוקר מרעשים מהחדר של טוהר דפקתי על הדלת שלה "מי זה?" שאלה "ליאור" עניתי "תיכנס" אמרה "צריכה שאני יסיע אותך?" שאלתי אותה "אני אשמח" אמרה בחיוך קטן "אני מתארגן ונצא" אמרתי והיא הינהנה
"נצא?" שאלתי והיא הינהנה היא לקחה דברים אחרונים ואני לבנתיים יצאתי עם המזוודה שלה
"ביי תודה" אמרה בחיוך כשהגענו לבית ספר "אין על מה, תהני" אמרתי בחיוך וחיבקתי אותה
השעה הייתה כבר רבע לשבע אין טעם לחזור לישון החלפתי בגדים והמשכתי להתארגן לבית ספר כל מה שחשבתי עליו היה על טוהר על זה שאוריה סיפר לי שיש לו רגשות אלייה לא יכולתי להתעלם מזה הוא כמו אח שלי לקחתי ממנה שבוע הפסקה, אבל אני לא מתכוון לוותר עלייה
"שומע אחי" אמרתי לאוריה כשפגשתי אותו בבית ספר "מה קורה אח שלי" אמר וחיבק אותי חיבוק גברים "בסדר מה איתך" אמרתי "בסדר" ענה והמשכנו ביחד לכיתה
"אני לא מתכוון לוותר עליה" אמרתי "אח שלי הכל טוב, היא שלך" אמר "בטוח הכל טוב?" שאלתי "כן אחי" ענה
עבר שעתיים מסריחות של מתמטיקה "יא אללה סוף סןף נגמר" אמרתי מתיישב ליד הבנים "אין לי כוח לזה בשיט" אמר עדן "אייר" צעק לה אלעד "הא חיים" אמרה לו "מתי המבחן מעבר במתמטיקה?" שאל "חמישי נראה לי" ענתה "סבבה" ענה
היום המציק הזה נגמר והייתי כבר בדרך הביתה חשבתי כל הדרך על מה אני אומר לטוהר מחר כשהיא תחזור אני רק מחכה לחבק אותה ולנשר אותה, לדעת שהיא שלי
"ליאורי" אמרה אמא שלי "הא חיים שלי" שאלתי אותה "נאור בא היום ומחר לישון פה" אמרה "וואלה?" שאלתי "כן חיים שלי תתנהג אליו יפה" אמרה "טוב מאמא" אמרתי ונישקתי אותה בלחי
נאור זה בן דוד שלי, הוא בגיל שלי פחות או יותר אבל הוא סנוב בטירוף, הוא גר בצפון ואין לו ערך לכלום במילים אחרות, לא הבן דוד המועדף עליי.. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ וואווו אז מה היה לנו בפרק? -נקודת מבט של ליאור -נקודת מבט של טוהר -הצצה לפרק הבא (על נאור) -הגילוי של אוריה וליאור
