פרק 7

739 37 4
                                    

קמתי בבוקר בלי חשק בגלל הפגישה עם אבא שלי

ציחצחתי שיניים שטפתי פנים וירדתי למטה
"בוקר טוב" אמר לי ליאור
"בוקר חרא" עניתי
"מה יש?" שאל
"כלום עזוב" עניתי
"נו דברי" לחץ עליי
"שחרר" עניתי בהרמת קול
לקחתי שוקו בשקית מהמקרר והתיישבתי על הכיסא

לקחתי מהארון מכנס משוחרר בצבע ב'ז, גופייה לבנה ודוקטור מרטין לבן (תמונה למעלה)
התלבשתי ולקחתי משקפי שמש (כמו בתמונה)
התבשמתי ולקחתי את הטלפון מהמטען
הדוקרים💉
אורי ההומו: אתם באים לבית ספר?
אלעד החמודי: אני ונהוראי כן
יואבי שלי: יחראות תקחו אותי אתכם
נהוראי הזבל: נחשוב עלייך
את/ה: באמא שלי אין לי כוח לבית ספר
עדן אח שלי: לכולנו
את/ה: רציני שבאלי למותתת
ליאורי הלב שלי: סתמי אל דברי ככה
את/ה: באלי לדבר ככה
ליאורי הלב שלי: לא מסכים לך
את/ה: חחחח יופי כי איזה מזל שאני לא מקשיבה לך
ליאורי הלב שלי: טוהר די אל תתחילי
נהוראי הזבל: טוב די
עדן אח שלי: קיצר בואו למחששה בבוקר
התנתקתי מהווצאפ ויצאתי מהחדר
"מה הקטע?" שאל
"שום קטע" עניתי לוקחת את התיק שלי
"טוב בואי הלכנו" אמר
"החלטתי ללכת היום ברגל" אמרתי
"טוב אז נלך ברגל" אמר
"לא, התכוונתי שאני הולכת היום ברגל, לבד" אמרתי
"נו מה הקטע?" שאל
"כלום עזוב אותי" אמרתי טורקת את הדלת

שמתי את התיק בכיתה על הכיסא והלכתי למחששה

"יש לך סיגריה?" שאלתי איזה ילד שאני לא מכירה
הוא הביא לי והדליק לי
"טוהר תעיפי את החרא הזה ממך" אמר לי אלעד
"ואם לא באלי?" שאלתי
"לא שאלתי אותך" ענה ולקח לי את זה מהיד
"מה נראה לך שאתה עושה?" צעקתי עליו
"אכפת לי ממך" אמר בקול שקט
"זה לא נכון, לאף אחד לא אכפת ממני" אמרתי בקול שקט גם אני, מנסה לעצור את הבכי
"באמת אכפת לי ממך! בואי איתי שנייה" אמר לי

"מתי פעם אחרונה בכית?" שאל אותי
"כמה ימים אחריי שההורים שלי עזבו אותי" עניתי
"תתפרקי" אמר
"מה? בשום אופן לא" אמרתי
"זה רק אני, רואים שאת מתאמצת לא לבכות" אמר
תוך שלוש שניות כבר ירדו לי דמעות והוא חיבק אותי
"הכל בסדר" אמר

"גברת טוהר אמסלם תוכלי בבקשה לענות לי השאלה?" העירה אותי המורה
"מה? כן כן בטח, רק מה השאלה?" שאלתי
"שאלה 34ב בעמוד 14" ענתה ובדיוק היה צילצול להפסקה
"בשיעור הבא אני מצפה לקבל תשובה" אמרה ויצאתי מהכיתה

"מה יש לה זאתי?" שאל נהוראי את הבנים והסתכל עליי
"נהוראי באמא שלך אל תעצבן אותי" אמרתי מתחילה להתעצבן
"אוקיי אוקיי רק אל תהרגי אותי" אמר
אלעד החזיק לי את היד כדי להרגיע אותי ולשם שינוי זה עזר

'טוהר, את לא חייבת להיות כזאת, הם יעזרו לך, וזה שראית את אבא שלך לא אומר שזה סוף העולם, יהיה בסדר' התת מודע שלי אמר לי

מי שמתעסק - מתרסקWhere stories live. Discover now