אתה יותר בשבילי

שיעור רביעי- התגרויות ושתיקה, אומץ וקבלה

₪נ.מ טים₪

קמתי ממנו במהירות והרמתי את תחתוני שהיו זרוקים על הרצפה לידנו

בשתיקה לבשתי אותם והרמתי את בגדי המינימליים

הלכתי במהירות לדלת של החדר רוצה לצאת מפה כמה שיותר מהר, לא לבלות פה עוד שנייה אחת מיותרת

"טימי" הוא לחש ועצר אותי, מקפיא את גופי

ידיו נחתו על כתפי והרגשתי את גופו נצמד אליי

"לאן אתה כל כך ממהר?" הוא רכן לעורפי, מלקק ונושק לו באיטיות

ידיו עברו מכתפיי מלטפות באיטיות במורד זרועותי עוברות למותני ולירכי

"יש לי עוד לקוחות להספיק" אמרתי במהירות ובלעתי את רוקי, נושך את שפתי ומנסה לעצור את הרעד שעובר בי

"תחזור שתסיים איתם טימי" הוא נשק שוב לעורפי "אני מבטיח לך טימי, אני טוב יותר מהם"

"אני צריך ללכת מיסטר מרטינו" איגרפתי את ידי על בגדי

"אוקי" הוא נאנח ועזב אותי "אל תשכח לחזור לפה"

"כן מיסטר מרטינו" שיחררתי את האוויר שהחזקתי ושלחתי את ידי לידית הדלת

"רגע" הוא תפס בגופי שוב "אתה יודע מה יקרה אם לא תחזור נכון?"

הנהנתי במהירות ועצמתי את עיניי

"אני אזכיר לך בכל זאת" הוא גיחך ורכן לעורפי, נושך אותו בחוזקה

"דיי!" התיישבתי במיטה מתנשם במהירות

העלתי את ידי הרועדת לעורף שלי נוגע בו בעדינות ונרגע

"זה רק העבר" לחשתי לעצמי "זה נגמר"

ניגבתי את שבילי הדמעות היבשות שעל פניי וזרקתי את השמיכה שלגופי

נשכבתי במיטה שוב, מנסה להרגיע את פעימות ליבי ואת נשימותי המהירות

ראשי דפק בכאבים ועפעפי הרגישו כבדים יותר מתמיד

דלת החדר נפתחה ורעש צעדים שקטים נשמעו

"עדיין לא התעוררת?" לחישתו של ג'וני נשמעה "לפחות אתה ישן טוב"

הוא נאנח

"בטח יהיה לך הנגאובר כשתתעורר אני אביא כדורים" צעדים נשמעו שוב

"אני יודע להתמודד עם הנגאובר בלי כדורים" מלמלתי