₪נ.מ טים₪
"תזכיר לי למה אני חי?" נאנחתי כשאני וג'וני יצאנו מהבית "ולמה אני ער עכשיו?"
"כי יש לנו טיול ואנחנו צריכים להגיע לבית ספר לפני" ג'וני צחק "וגם לא כל כך מוקדם"
"ארבע בבוקר! פאקינג ארבע בבוקר!" הסתכלתי עליו בהלם אבל בכל זאת חיוך היה על פניי
"ג'ונתן"
אני וג'וני הסתובבנו רואים את אבא של ג'וני ואת אמו עומדים מולנו
"באנו לאחל לכם דרך צלחה וטיול מהנה" אמא שלו חייכה אלינו
"טים בוא רגע לצד אני צריך לדבר איתך" אבא של ג'וני הסתכל לתוך עיניי
"כן אדוני?" אמרתי בקול שקט אחרי שזזנו מג'וני ואמו
"אתה זוכר למה אתה פה ממהתחלה נכון?" הוא סקר את פניי
"כן אדוני" השפלתי את מבטי
"אני רוצה לראות תוצאות" הוא אמר במהירות
"אדוני אני לא יכול לעשות את זה, הבן שלך כל כך טוב אליי אני לא יכול להתנהג אליו ככה הו-" התחלתי לדבר במהירות, לנסות להסביר לו, להראות לו שמה שהוא רוצה שאעשה לא נכון
"אתה יכול להפסיק, אתה תעשה את זה ונשחרר אותך, זהו" הוא אמר בקשיחות ובטון קפוא "אתה הולך לשבור את הלב שלו אני לא אמשיך להיות סבלני לעוד הרבה זמן"
₪-₪
"בסוף המסלול תהיה פעילות" ג'וני אמר לי
"ומתי סוף המסלול?" צחקקתי
"לא נראה לעין" הוא מחק וקפץ מהאבן מסתובב אליי
"מי שם פה את האבן הזאת?" צחקתי כשראיתי שאני עומד על אבן ענקית במרכז המסלול
"אתה יכול לרדת למטה?" הוא צחק
"נראלי" התכופפתי למטה, רוצה להתיישב
"אני אעזור לך" ג'וני תפס במותני והוריד אותי לאדמה
"הייתי מסתדר לבד" צחקתי כשהמשכנו ללכת
"כן בטח האבן הזאת הייתה בגודל שלך" הוא צחק
"היי אני לא נמוך כל כך!" דחפתי אותו טיפה
"לא אמרתי את זה" הוא חייך
"כן חשבת על זה" צחקתי
"לא אני חשבתי על זה שיש לך גובה קומפקטי של ילד בן 12" הוא בלע צחוק
"היי!" דחפתי אותו שוב "אני מגיע לך לכתף!"
"תיקון אתה כמעט מגיע לי לכתף" הוא חייך
"סליחה שאני לא שני מטר וחצי" מלמלתי "ותמיד אהבו את הגובה שלי"
"זה לא שאני לא אוהב אותו, הגובה שלך מושלם, חמוד כל כך" הוא צחק "פשוט קטן"
YOU ARE READING
אתה יותר בשבילי
Romance₪גמור₪ לטים אין חיים קלים, הוא למד שיעורים רבים בחיו, חלקם טובים וחלקם רעים.. רובם אפילו לא מרצון אבל אין מה לעשות, כשאתה מוכר את הגוף שלך בשביל לחיות אין לך את היכולת להתנגד. אז הוא לא.. הוא לא התנגד עד שיום אחד הכל מתהפך ומשתנה.. ביום אחד שבוא הכי...
