אתה יותר בשבילי

שיעור שביעי- התערבויות

₪נ.מ טים₪

"אל! זה קמרון! אני עם מיילס הארי ואדם תפתח את הדלת!" הדפיקות על הדלת היו חזקות כל כך שחשבתי שעוד שנייה היא תישבר "טים החליט להיות סתום ולברוח או משהו כזה"

"אני יודע הוא פה" אל צחק

"טים סתום אחד! מה אתה חושב לברוח?! בכללי אתה ממש גרוע בזה השארת את הפתק עם הכתובת של אל על המיטה שלך הייתה חושב שג'ונתן לא היה שם לב?!" הארי צעק מעבר לדלת

"פאק" עצמתי את עיניי

"אתה מטומטם?" אל הרים גבה והסתכל עליי

"טיפה?" העברתי את ידי על פניי בזמן שחיוך קטן מתח את שפתי

"לגמרי, רק טיפה" אל שיחרר את אחיזתו בי וקם לדלת

"אתם פותחים?!" קולו של קמרון נשמע שוב

"לא אנחנו משאירים אתכם בחוץ" אל גיחך

"ואם אני אגיד שיש לנו פיצה?" קמרון צחק מעבר לדלת

"אז אני אגיד לך ברוך הבא" אל צחק ופתח את הדלת במהירות, זז ומאפשר להם להיכנס לחדר הקטן

"תגיד לי אתה דפוק?" הארי נכנס לחדר במהירות, דוחף את קמרון ובא אליי "מה אתה חושב לברוח ככה כמו סתום!"

הוא תפס כרית שהייתה על המיטה והרביץ לראשי

"היי תניח את הכרית הזאת אין לי אחרות!" אל צחק וסגר את הדלת

"ואז אם מה אני ארביץ לו?" הארי שרבב את שפתו התחתונה

"עכשיו אני כן רואה למה אדם הוא הטופ" קמרון צחק בשקט

סמוק עלה במהירות על פניו של הארי והוא השפיל את ראשו, עוזב את הכרית והולך במהירות לאדם, קובר את פניו בחזהו

"אני אהרוג אותך~" הוא התבכיין

אדם צחק ונשק לראשו

"זה לא היה הבחור שהתחבא פעם קודמת שהוא ראה אותי בלי חולצה?" אל נעמד לידי והרים גבה בזמן שהצביע על הזוג המחובק

"נכון?!" צחקתי והסתכלתי עליו

"טוב איפה הפיצה אני רעב"  אל שינה את הנושא במהירות

"אם אתה לא עד כדי כך רעב אתה לא חייב לאכול את הפיצה תראה מי מחזיק אותה" לחשתי באוזנו של אל ונשכתי את שפתי התחתונה, מנסה בכל כוחי לא לצחוק

אל צחק וסקר במבטו את מיילס

"אוו!" הוא תפס את ידי במהירות "זה מזכיר לי"

הוא הוציא שקית מאחד התיקים ומשך אותי לכיוון החדר השירותים

"זה בשבילך" הוא חייך אליי והושיט לי את השקית

"אתה קנית לי את זה?! אתה צריך לשמור את הכסף שלך עכשיו! אתה לא יכול לבזבז על שטויות!" דחפתי את ידיו