המורה

פרק 10

נכנסתי לבית ספר, מאחר ב10 דקות
״שיט שיט שיט״ מלמלתי לעצמי בזמן שרצתי לכיוון הכיתה.
הרבה ילדים בירכו אותי בבוקר טוב אך התעלמתי מהם. אני חייב להתנצל בפני ירדן. התנהגתי נורא אתמול וחשבתי על זה כל הלילה
אני מקווה לא לפשל עוד פעם.
הגעתי לכיתה אחרי כמה דקות של ריצה. איחרתי ב13 דקות, עוד שתי דקות וזה היה נחשב כשיעור חופשי. אני חושב שזה מפגר אבל נזרום

״בוקר טוב וסליחה על האיחור״ אמרתי מנסה להסדיר את הנשימה
״בוקר טוב״ חלק מהילדים אמרו
סרקתי את כל הכיתה עם עיניי אך לא ראיתי את ירדן.
היא בדרך כלל לא מבריזה או מאחרת. מה קרה?

״ביי המורה״ אחד התלמידים אמר
״ביי״ השבתי בפשטות. ירדן לא הגיעה,
התיישבתי על הכיסא שלי ונאנחתי
זה בטח אשמתי. היא שונאת אותי, אני חייבת לדבר איתה.
יצאתי החוצה וחיפשתי אותה. חיפשתי בכל בית הספר אל עדיין לא מצאתי אותה.
״נתראה״ שמעתי את הקול שלה, הבטן שלי התהפכה וניסיתי לא לרוץ
״ירדן״ קראתי לה והיא הסתובבה
״היי״ היא אמרה והשפילה את מבטה סרקתי אותה עם עיניי. היא כזאת יפה, היא לבשה חצאית קצרה וגופייה (תמונה למעלה :)
״אני מצטער על מה שאמרתי אתמול אני- לא התכוונתי״ אמרתי והיא הרעמה את מבטה,
״עדן אמרה לך להגיד את זה, נכון?״ היא שינתה הבעה. עכשיו הפרצוף המתוק והשמח שלה התחלף בפרצוף כועס, שגם הוא היה חמוד אבל ראו שהיא כועסת עליי.
״אני- באמת שלא. אני הייתי מטומטם ו- אני חשבתי על זה כל הלילה, אני באמת באמת מצטערת״ אני לא מוכן לאבד אותה, גם אם אסור, אני אתפטר בשבילה ואחכה עד שהיא תהיה בת 18, אני אעשה הכל בשבילה.
״מה שיהיה״ היא אמרה בזלזול והלכה. אני רוצה לרדוף אחריה אבל זה יהיה מוזר כי אני מורה ואנחנו בשטח בית הספר.

~נ.מ. ירדן~
״היי״ אחד הבנים מהכיתה שלי נופף לעברי
זה מוזר, אף אחד לא מדבר איתי אף פעם. למה עכשיו? אל תגידו לי שזה בגלל שאני לובשת חצאית. אם כן זה דפוק, הוא דפוק. בנות לא יכולות ללבוש בגדים קצרים יחסית מבלי שיגידו להן דברים או שיתייחסו אליהן שונה? אני לא מבינה.
בחרתי להתעלם, אין לי עצבים לכל זה. אני שונאת את ניב ואין לי כוח לתקשר עם אנשים. אני רק רוצה לסיים את היום הזה מבלי להתקל בו.
״ירדן!״ שמעתי קול קורא לי הסתובבתי וראיתי את מאי רצה לעברי
״מאייי!!״ קראתי בהתרגשות ורצתי אליה. חיבקתי אותה חזק. לא משנה מה יהיה מצב הרוח שלי, היא וטוהר תמיד יצליחו לעודד אותי.
״את רוצה להגיד לי מה קרה אתמול איתך ועם ניב?״ בקטע של ניב היא לחשה בשביל שאף אחד אחר לא ישמע.
״אין לי כוח לדבר על זה, אני שונאת אותו עכשיו ואני לא רוצה לדבר עליו״ עניתי ומאי הנהנה
״אם בכל זאת בא לך להגיד לי, אני פה״ היא אמרה וצחקתי
״טוב, אני אספר. אבל אני מספרת רק בגלל שאני צריכה את העזרה שלך״
״בסדר״ מאי הנהנה
״אתמול באתי אליו בלה בלה התנשקנו-״
״התנשקתם?!״ מאי קטעה אותי וצחקתי
״תני לי לסיים״ אמרתי והלכנו לכיוון הספסלים ליד הכיתה שלנו
״טוב טוב מה שתגידי״
״קיצר התנשקנו ואז אחות שלו באה ואז התיישבנו על הספה והוא אמר לי שהוא לא אוהב אותי. זה בערך מה שקרה״ הורדתי מלא פרטים משעממים ולא חשובים כי אין לי כוח להיכנס לזה
״הוא מה?!״ מאי צעקה וסינמתי לה עם היד להנמיך את הכל
״ובכן, זה בערך מה שקרה, כן״ אמרתי והיא הניחה את הידיים שלה על הפה
״הוא מפגר״ היא ענתה בפשוט
״אני יודעת״ התחלנו לצחוק והתיישבנו על הספסלים
״את יודעת איפה טוהר?״ מאי שאלה והנדתי את ראשי לשלילה
״אני אתקשר אליה״ מאי אמרה והוציאה אצ הטלפון שלה
בהיתי בדשא משעמום.
״אוף היא לא עונה לי״ היא אמרה אחרי כמה שניות
״היא בטח בשירותים עם מישהו״ אמרתי ומאי התחילה לצחוק
״מאה אחוז״ התחלנו לצחוק ביחד
״ירדן, מאי״ שמענו את הקול של טוהר אחרי דקה של צחקוקים
״איפה היית?״ מאי קמה מהספסל ורצה לכיוון של טוהר
״המורה המטומטמת הזאת גרמה לי לחכות כמה דקות בכיתה״ טוהר אמרה והתיישבה לידי
״לא הבנתי למה העבירו אותנו מורים.״ מאי אמרה והנהנתי
״גם אני לא. זה ממש מפגר״ טוהר אמרה ומאי ואני הבטנו בה
״כן״ אני לא חושבת שזה צודק, אנחנו לא ממש הפרענו ואם העבירו אותן, למה אני נתקעתי עם ניב? זה לא הוגן

היי, חזרתי
סליחה שנעלמתי להרבה זמן וסליחה על הפרק הקצר
לא היו לי רעיונות ורציתי להעלות כמה שיותר מהר.