מגנס צ'ייס 3- ספינת המתים- בהיכליו של היפסטר המעמקים

42 3 1
                                    

*ה.כ. כמעט כתבתי מעמקיפ במקום מעמקים*

נ.מ. מגנס מן הסתם

היה גרוע מספיק להיגרר אל מעמקי הים (ה.כ. בלודרופ?).
אבל השירה? היא באמת הייתה מיותרת.
בזמן שהספינת שלנו צללה צלילה חופשית במרכזו של ציקלון מי מלח, תשע הנשים הענקיות הסתחררו סביבנו, יצאו ונכנסו בסערה, כך שנדמה שהן טובעות שוב ושוב. 

*בלה.... בלה.... בלה....דברים אחרים שאין לי כוח לכתוב פה.....*

סאם ואני חיבקנו בכוח את המפרש. טי-ג'יי נאחז עם הרגליים בראש התורן וצרח כאילו הוא רוכב על הקרוסלה המבעיתה בעולם. חצי-נולד נאבק בהגה, אם כי לא היה ברור במה זה יועיל כשאנחנו צוללים היישר למטה. מתחת לסיפון שמעתי את מלורי ואלכס מושלכים לכל עבר, קא-פלופ, קא-פלופ, קא-פלופ, כמו צמד קוביות אנושיות. אנה עמדה על הסיפון, הספר שלה בתוך מעילה, הביטה סביבה יציבה לחלוטין ורגליה היחפות אחוזות אחיזה מושלמת בקרשי הסיפון. (ה.כ. כי בחייכם, מתי אי פעם הייתה לכם באמת אחיזה איפה שאתם עומדים עם נעליים?) הספינה הסתחררה. טי-ג'יי איבד אחיזה בתורן בזעקת ייאוש והושלך אל הסערה. סאם זינקה בעקבותיו. תודה לאלים על יכולת התעופה של הוולקיריות. היא תפסה במותניים של טי-ג'יי וזיגזגה איתו בחזרה לספינה, חומקת מידי הענקיות שניסו לתופס אותה ומפריטי ציוד שונים שהתעופפו כמו שובל מאחורינו.
ברגע שהיא הגיעה לסיפון- ספלווווווש! הספינה שלנו נחתה בזרם מים אדיר והתחילה לשקוע. 
ההלם הגדול ביותר היה החום. ציפיתי למוות קפוא. במקום זה הרגשתי כאילו טבלו אותי באמבט רותח. הגב שלי התקשת. השרירים שלי התכווצו. הצלחתי לא לשאוף שום נוזל, אבל כשמיצמצתי וניסיתי להחליט איזה כיוון למעלה, גיליתי שיש למים צבע זהוב-עכור משונה.
אין מצב שזה סימן טוב, חשבתי לעצמי. 

*שוב פעם בלה..... בלה....... בלה...... תצטרכו לקרוא את הספר כדי להבין......*

בום! קחח! טאח!
מעדתי על הרגליים של עצמי ומצאתי את עצמי עומד עם החברים באמצע היכל ויקינגי רחב ידיים. בפינה אחת שלו נחה הספינה שלנו על צדה ותמד חם עדיין נוטף ממנה. במקום קירות היה החדר מוקף שדריות של ספינות, שהיתמרו מעלה והתעקלו כלפי פנים מקורות הגג עד שיצרו תקרה מחודדת במרכזה. בחללים שבין עמודי הספינות לא היו קורות או טיח, אלא מים ירקרקים מבליחים שלא היה שום הסבר פיזיקלי הגיוני איך הם נשארים שם. פה ושם נקבעו בקירות המים דלתות שהובילו אל חדרים תת-מימיים אחרים, כך הנחתי. הרצפה הייתה מרופדת אצות חלקלקות, ואני הצטערתי שאני לא יחף. החברים שלי הצטערו איתי. סאמירה התרוממה כמה סנטימטרים באוויר. טי-ג'יי ומלורי נראו כאילו הם מנסים לתמוך בחצי-נולד החצי-מעולף על משטח החלקה להוקי קרח. אלכס פיירו מעד והיה מפיל את אנה אלמלא היא כן הייתה יחפה, ושוב הייתה לה אחיזה מושלמת. איך היא עושה את זה? 
מבנה ההיכל............

טוב לא משנה נגמר לי המוטיבציה. והרעיון להמשך. פשוט תמיד כשאתם יחפים יש אחיזה יותר טובה בכל משטח שלא יהיה, אלא אם כן הוא מעוצב במיוחד לנעליים. כן, אני תמיד הולכת יחפה, יש לכם בעיה עם זה? חנ"בניקים שם בחוץ! מי מסכים איתי?

המשכים לחלקים מספריםWhere stories live. Discover now