נ.מ אן:
"אן המלכה המקוללת האם תנשאי לי?" שאל ראין, נאנחתי "לא, אני לא אנשא לך, ובפעם הבאה אולי תנסה להשתמש באבקני רקפות." ראתי אותו מנסה להבין האם אני מנסה לרמות אותו. הוא נאנח וחזר למקומו בשלווה. " מה לעזלזל" ריץ ומיקל צעקו "הוא הציא לך נישואין עכשיו?" ריץ צעק "מה... איך.... מה????" שאל מיקל "זה תחביב קבוע של הסוטה הזה להציא לאן נישואין" נהמה לונה "הוא עושה את זה כמעט כל ערב" בינתים ראין קם מהשלחן וניסה לחמוק לחדרו, הוא נעצר על ידי לונה "אתה לא הולך לשום מקום חיתיכת @$/#/^&/^*% שכמוך אמרתי לך שעם תעשה את זה אני אהרוג אותך ועכשו תכונן לסבול" "הא" הוא אמר "כאילו שאן תרשה לנו להילחם כאן" "אני לא מרשה לכם שום דבר" אמרתי בחיי שכבר נמאס לי משניהם "כי אתם אנשים מבוגרים שאמור להיות להם שיקול דעת, מה שכן אני יכולה לבקש מכם שאם אתם נחושים להילחם אז תעשו את זה במקום מבודד
אני ממליצה על אחד המדבריות או הקטבים או אולי חלל החיצון" ראין ולונה החליטו לא להילחם והלכו לחדריהם אני הבטתי אל היושבים בשולחן: ריץ, מיקל ג'ימי ומליסה. הם דאגו לי. התישבתי ואמרתי "ריץ מיקל, אני גיליתי משהו עליכם" ידעתי שאם אמשיך את המשפט זה יכול לגרום לקרע נוראי או לחיבור מופלא "אתם, שניכם - ציידים"
נ.מ ריץ
ג'ימי ומליסה התבננו בנו באימה "ציידים?" ג'ימי צעק "כאילו ממש ציידים???" "מה זה ציידים?" שאל מיקל "אלו יצורים רבי עוצמה אשר הביאו למלחמות רבות בשל יחולתם לצוד כול יצור חי או מת, הם גם אילו שהביאו למוות רוב הדרקונים והשדים." אמרה אן "אבל ג'ימי ומלסיה לא יתנו לעובדה שאתם צידים להשפיע על הדרך שבה הם יתנהגו אליכם." היא לא אמרה זאת בטון רומז או מאיים אלה כעובדה, כאילו היא בטוחה שלמרות שאבותינו רוצחים או משהו כזה הם לא יתיחסו אילנו באופן שונה. "רגע רגע רגע" אמרתי בבילבול "איך אנחנו ציידים?"שאלתי "למה שאר הציידים הרגו שדים ודרקונים?" שאל מיקל "גם לנו יש כוחות??? מה הם???" שוב אני שאלתי "אימא שלכם ציידת, תאוות דם בשילוב עם חוסר הבנה וטעיות וכן." לקח לי ולמיקל רגע לתאם בין כל תשובה לשאלה. "ג'ימי" אן אמרה "אתה תאמן את הכוחות של מיקל, מליסה את תאמני את הכוחות של ריצרד" היא קראה לי בשם המלא, כמעט כאילו היא חיכתה שהוא יטפוס רק כדי לא להשתמש בו.... רגע....... אין סיכוי....... עכשיו אני מבין למה כולם מפחדים ממנה כאילו כן היא מסוגלת להרוג את כולנו אבל היא גם מסוגלת לגרום לנו חיים של סבל והשפלה. "רגע" אמרה מליסה "איך שד ודרקונית אמורים ללמד שני ציידים?" "יש תוכנית אימונים בסימולטור וגם דרקונית ושד הם אולי היחידים שמסוגלים לאמן ציידים" ובנימה זו אן עזבה את שולחן הערב לקראת לילה של ....... מה שזה לא היה שהיא עושה.
YOU ARE READING
הקללה
Fantasyישבתי בכיתה היתי מותשת אחרי הלילה שעבר.... לא היתי צריכה להישאר לעבוד בלילה. באמת שאני לא מבניה איך גררתי את עצמי מהמיטה הבוקר. איו... הנה שוב הכאב הזה. מתי כבר הספורטאים יפסיקו להרביץ לו? אני אצה רגע מהכיתה אולי אני אצליח לגרום להם להפסיק. אן מרגי...
