אגב שכחתי לומר דיפר ומייבל בני 14 ואנבת' ופרסי בני 17 הם לא באותה כיתה פשוט באותו חדר במעונות
נ.מ. דיפר "מה זה היה בדיוק?!?!?" אוף, נו באמת!! הרגע הראנו לכל הבית ספר מה אנחנו עושים ביום יום אפילו שכנראה רובם לא ראו את זה אני ומייבל גילינו את זה אחרי שחזרנו לקליפורניה גם אם תהרוג את הגרמלובין (ה.כ. אני לא בטוחה שככה כותבים את זה) מול הפרצוף שלהם הם יחשבו שאתה רק מתעלל בחתול מסכן. אבל איכשהו פרסי ואנבת' ראו אותנו מפזרים את הגמדים בחזרה ליערות. "אממ.... זה.. היה.. הר של חתולים מרושעים?" חצי שאלתי חצי אמרתי "לא, זה היה ענק שעשוי מגמדים שפיזרתם עם שואב אבק" אמר לי פרסי "וגם נשמע כאילו אתם כבר מכירים אותם" הוסיפה אנבת' "טוב, אחרי האוכל אני ומייבל נסביר לכם" נאנחתי
-=*=-
"אז אתה אומר שהייתם בעיירה שבה לראות ענק גמדים זה דבר רגיל?" שאל אותי פרסי אני ומייבל בדיוק הסברנו להם על גרוויטי פולס ונשמע שהם לא כל כך מאמינים לנו "כן" אמרתי לו בפעם המיליון. "אבל בבקשה אל תלכו לשם ותהרגו את כל המפלצות או משהו" ביקשה מייבל וכן, הם סיפרו לנו שהם הורגים מפלצות הם לא סיפרו מאיפה הם יודעים איך לעשות את זה אבל הם סיפרו לנו שהם יודעים לעשות את זה. "בסדר בסדר" ענה פרסי פתאום העולם ניהיה אפור ושמענו לחישות: "דיפר ומייבל פיינס, אתם אולי חושבים שניצחתם אותי אבל אני עוד אחזור.... אני עוד אחזור......"
נ.מ. פרסי ברגע שהקול המוזר דיבר מייבל ודיפר נראו לחוצים הקול האמת לא נשמע מאיים במיוחד אבל דיפר ומייבל נראו ממש כאילו, ממש לחוצים. "אתם מכירים את הקול הזה?" אנבת' שאלה "אממ.... לא?" אמרה מייבל "את שקרנית ממש גרועה" אמרתי לה "אניי יודעת, סליחה דיפר" את החלק האחרון היא אמרה בלחישה "מה הקשר דיפר פה?" שאלתי אותה ואז שמתי לב שדיפר נעלם "לאן הוא הלך?" יש לו עדיין סיוטים ממנו" היא חצי לחשה חצי אמרה "ממי?" שאלה אנבת' אבל מייבל לא ענתה "מייבל, ממי?" שאלתי אותה עם קצת איום "פרסי, אל תאיים אליה אתה לא רואה שהיא מתה מפחד?" סיננה אלי אנבת' אבל זה היה מאוחר מידי מייבל כבר התכווצה לתוך עצמה ואז הקול חזר אבל הפעם הוא היה בתוך הראש שלי "לא רק אתה עברת דברים, גם הם עברו כמה דברים" הוא אמר "שתוק" סיננתי אליו "מה קרה?" שאלה אותי אנבת' "יש קול שמדבר לי בתוך הראש" עניתי לה "קול?" הזדקפה פתאום מייבל "כן" אמרתי בזהירות "אל תתן לו להשתלט עליך" היא אמרה לי "מה זאת אומרת להשתלט עלי?" שאלתי אותה "לא משנה" אמרה וברחה
-=*=-
"איפה הם יכולים להיות?" שאלתי את אנבת' אנחנו מחפשים את דיפר ומייבל בכל הבית ספר כבר שעה ואז שמענו את הצלצול של בית הספר, אגב זה היה יום שישי ככה שכולם חזרו הביתה פתאום ראינו אותם, הם פשוט ניסו להתחמק מאיתנו בהיצמדות אל הקיר. אני ואנבת' החלפנו מבטים התפצלנו לשני הצדדים שלהם והתקרבנו אליהם בשקט בלי שהם ישימו לב אלינו. אבל כשהתקרבתי ובאתי לתפוס את דיפר שמעתי קטע שיחה שלהם אנבת' נעצרה גם והעיפה אלי מבט מבולבל אז החזרתי לה מבט שאומר "רגע, יש פה משהו חשוב" התחלתי להקשיב ולא ציפיתי לזה "...........דיפר, נראה לי שהם ראו אותנו וממש לא בא לי להתחיל להסביר להם על..... אתה יודע למי אני מתכוונת" אמרה מייבל "כן, אני יודע" ענה לה דיפר "בא לי פשוט לחזור לגרוויטי פולס, זה המקום היחיד שבו אין לי סיוטים עליו" אמרה לו מייבל "אל תדאגי, שבוע הבא יש סיכוי שנלך" ענה לה דיפר במבט געגועים ומזה לא שמעתי יותר כי הסתערתי עליהם ותפסתי את דיפר בזמן שאנבת' תפסה את מייבל. אבל במקום להיאבק בנו הם פשוט ויתרו "מה? אתם לא נאבקים?" שאלתי אותם אני יודע, אני יודע, זאת לא השאלה הכי חכמה בעולם אבל מה ציפיתם? זה אני "בואו נראה, שניכם בכושר ואנחנו לא ולכם יש כלי נשק ולנו לא אתם מאומנים בריצה ואנחנו לא, בקיצור, אין לנו סיכוי לברוח." אמר דיפר אנבת' נראתה מופתעת "זה נכון לגמרי" היא אמרה "ועכשיו" אמרתי "אתם מוכנים להסביר לנו על מי דיברתם?"
נ.מ. אנבת' איך דיפר הבין שיש לנו כלי נשק? לא אמרנו להם את זה, רק שאנחנו יודעים להילחם. וגם, בכללי, נראה לי שהוא בן של אתנה כי הוא עשה את כל החישובים האלה תוך 3.5 שניות. "אז קודם כל, על מי אתם מפחדים לדבר ומה היה הקול ההוא לפני זה?" שאלתי אותם "התשובה לשתי השאלות היא אותה תשובה" אמרה מייבל "ביל צופן" השלים אותה דיפר "מי?" שאל פרסי כמו אידיוט, מה הוא באמת לא ראה עד כמה הם מפחדים? דיפר נשם נשימה נרעדת " הוא שד" הוא אמר אני ופרסי הסתכלנו אחד על השני ואמרנו "צריך לקחת אתכם לכירון"
YOU ARE READING
דיפר מייבל ומחנה החצויים
Fantasíaמה יקרה אם מתברר שדיפר ומייבל בעצם חצויים? את זה תגלו רק אם תקראו את הסיפור הזה (אגב אני לא הראשונה שכותבת את זה ואת ההתחלה די העתקתי מסיפור אחר אז סליחה)
