משפחה אמיתית *מוקפא*

פרק א

היי
אני בת 16 ובמקור מאירופה.
אה וכן- ברחתי מהבית...
הכל היה בתכלס מאז ומתמיד רע בבית, רע בסביבה, ועוד יותר רע כשמנסים לתקן.
אז יום בהיר אחד- החלטתי לברוח.
אני לא אפרט על איך שהגעתי לשם- אבל מצאתי את עצמי בעיירה קטנה בצפון אמריקה בשם פורקס. נחמד שם, לא שואלים שאלות.
הסתובבתי לי בעיירה ולא היה לי הרבה מה לעשות בתכלס.. ראיתי מרחוק את השוטר נותן דוח, את הרכב הישן קצת מסתובב בסיבוב.. שני ילדים קטנים רצים עם תיקים על גביהם, כניראה לבית ספר...
מקום שלו ונינוח.
שמתי לב שהכסף שלי מבוזבז ונגמר עוד מעט, לא יהיה לי בקרוב אוכל ואצטרך להסתדר..
אז יצאתי לי לחפש משהו, ונתקלתי בחנות כלי נשק.
הסתכלתי מהחלון וראיתי שם נשקים כמו אקדחים ורובי ציד, ובנוסף קשתות וחיצים, חניתות ומה לא..
זה היה נראה כאילו החליטו להתעדכן בזמן אבל התעצלו להעיף את הדברים הישנים מהמדפים...
עלה לי הרעיון לקנות לעצמי נשק שאוכל להסתמך עליו כדי לצוד, וכך במידה ונגמר לי האוכל תמיד אוכל להשיג איכשהו. הבעיה שלי הייתה שאין לי כסף כמובן.
אין בעיה בעצם, נגנוב.
המשכתי להסתובב ברחובות, חיפשתי דבר ראשון אוכל להיום, כי כמובן.. אין לי כלום בקיבה כבר יום וחצי..
אחרי שמצאתי חנות קטנה וקניתי לעצמי משהו לאכול- חזרתי לחנות נשקים כדי לרגל קצת.

בקיצור- יש לי חץ וקשת.
באירוך- גנבתי חץ וקשת.
לא, לא חץ אחד כמובן, 20 ליתר דיוק.

יצאתי לרחוב הראשי, שהמשיך לכיוון יער מחוץ לפורקס.
היה לי עדיין כסף, רק רציתי לוודא שאני יכולה בכלל לצוד..
נכנסתי לעומק היער, קצת מפחדת כי אחרי הכל אף פעם לא צדתי בחיי... מתחתי חץ על הקשת וכיוונתי לעץ מולי, ירייה של 3 מטר ופספסתי. לא נורא. אחרי כמה אימונים הצלחתי לקלוט את הקטע ויצאתי לנסות את מזלי.

אני אחסוך לכם את הדרך עד שם- רק אומר שהשגתי לי ציפור מתה. אחרי חצי שעה של בכי על החיים שלקחתי- קברתי את הציפור כי הרי לא הייתי אוכלת אותה בשום מחיר, וטיפסתי לי על עץ כדי להתכונן ללילה, השקיעה כבר ירדה ואני מתתי מעייפות...
(כמובן שאת כל מה שעשיתי וידעתי בנושא ההישרדות הגיע מהטרילוגיה משחקי הרעב, או כמו שהוא היה בשבילי בזמן זה- המדריך המלא להישרדות ביער במשחק האכזרי של אלוקים.)
כשהתמקמתי קלטתי שאין מה שימנע ממני ליפול, אבל היה מאוחר מידי, אז פשוט מצאתי לי פינה שנראתה נוחה ונשכבתי לישון.