הרפתקאות פרסי ג'קסון בהוגוורטס

לפגוש את הוויזלים

נ.מ- פרסי
אני אהיה כנה להתעתק היה לא נעים בלשון המעטה אבל כבר עברתי דברים גרועים יותר כמו מסע צללים ולהיות מושלך לקצה השני של כדור הארץ כשאני קשור לספינה מעופפת שעולה באש וכמובן התותח השתמשתי בוא מוקדם יותר באותו היום. אז לא הגבתי כל כך גרוע. ראיתי את הארי מסתובב ויכולתי לראות את האכזבה שלו בעיניים כשאני ואנבת' סתם עמדנו שם ונראנו המומים, אני באמת לא יודע מה יש לו נגדי חוץ מזה שהוא בטוח שאבא שלי משרת את הקוסם המרושע הלורד וולדי משהו, אבל האמת לא היה לי כל כך אכפת במוקדם או במאוחר הוא יבין שאני לא הולך לעשות לו כלום וירגע. "קחו את זה פרסי ותקראו את מה שכתוב ותחשבו על זה" דמבלדור הושיט לי פיסת נייר שהיה כתוב עליה משהו אם המספר 12 שלא הצלחתי לקרוא "סליחה אדוני אני ואנבת' דיסלקטים ולא מסוגלים לקרוא כל כך טוב אנגלית" אמרתי לדמבלדור והושתתי לו בחזרה את הפתק "האם יש דרך שבה תוכל לקרוא את הכתוב בכל זאת?" שאל "כן אבל בשביל זה תצתרך ללחוש לי מה כתוב ואני אכתוב את זה בשפה שאני ואנבת' נוכל לקרוא" הסברתי "אוקיי" דמבלדור לחש לי את הכתוב בנייר ואני כתבתי על פיסת נייר אחרת ביוונית עתיקה והושתתי לאנבת' ושנינו חשבנו ביחד כיכר גרימולד מספר 12. ופתאום כבמטה קסם (אני מניח שבהתחשב בנסיבות בהחלט מדובר במטה קסם) התחיל בין הבתים 11 ו- 13 לצמוח בית נוסף שכנראה היה בית מספר 12 ושעל כתובתו הרגע חשבתי "מגניב" מלמלתי לאנבת' והיא חייכה חיוך קטן. כשהבית סיים לגדול עלינו במדרגות ודמבלדור פתח את הדלת ומייד הוצפתי בשאלות מכל כיוון אפשרי כבדרך כלל הדובר או הדוברת היו בעלי שיער ג'ינג'י בוער ואם לא אז הם באו מנערה בעלת שיער חום מתולתל וענקי ושיניים קידמיות קצת בולטות ששאלה יותר שאלות מכל הנוכחים יחד. האמת הייתי קצת מבועת אז נתתי לאנבת' יד מאחורי הגב כדי להרגע.

נ.מ- הארי

איך שנכנסו פרסי הותקף המלא שאלות מצד הוויזלים ועוד יותר מצד הרמיוני, כל כך הרבה שהוא לא טרח לענות על אף אחת ולו רק בגלל שלא ניתן לו זמן לענות וכי הוא היה עסוק לפלס לו דרך מבעד לים הג'ינג'ים המשליכים את עצמם עליו. ראיתי אותו נותן לאנבת' יד ועוד פעם שאלתי את עצמי מה הקשר בניהם. אבל שלא כמו קודם זה לא הטריד אותי כל כך כי העסיקה אותי יותר הידיעה שאני צריך לדבר דחוף אם רון והרמיוני.

נ.מ- פרסי

כנראה שהם ציפו לראות את חבורת הקוסמים והארי חוזרים איתי בלבד כי הם נראו ממש מופתעים כשהיא צעדה קדימה מאחורי הגב שלי ויכולתי לראות את השאלה בעיניהם מופנות לכל אחד מארבעת האנשים שבאו איתנו אבל נראה שאף אחד לא נחפז לענות להם אז הם פשוט המשיכו לבהות בהפתעה.

נ.מ- הארי

אחרי שכל הרעש סביב ההגעה של פרסי ואנבת' נרגע לקחתי את רון והרמיוני לחדר שלי ושל רון כדי לספר להם את חשדותי "הור נראה לגמרי שונה ממה שדמיינתי אותו" אמר רון "כן הוא לא נראה כזה מרושע" הוסיפה הרמיוני "אל תשכחי שגם וולדמורט היה חתיך לפני שהוא הפך למפלצת חסרת אף" העיר בתגובה רון "אבל יותר חשוב הארי מי הבלונדינית המפחידה?" ביקש רון לדעת "למה גם היא כאן חשבתי שרק פרסאוס היה אמור לבוא" המשיכה הרמיוני "אני לא יודע מי היא חוץ מזה שקוראים לה אנבת' אבל פרסאוס סירב לזוז בלעדיה" אמרתי "ועל זה רציתי לדבר איתכם, אני חושב שהוא אוכל מוות מרושע בדיוק כמו האבא הזה שלו גם אם הוא מעולם לא פגש אותו" הסברתי "והבלונדה?" שאל רון "אחת התיאוריות שלי היא שהם משתפים פעולה ומתכננים משהו" אמרתי להם "כן זה הגיוני לגמרי" הסכים איתי רון "היי שניכם אל תשפטו אותו על פי האבא שלו, ממש לא בטוח שהוא באמת רשע" הצטדקה הרמיוני "לא אני בטוח שהוא רשע אני אומר לכם יש משהו שהוא לא מספר לנו. הבחור הזה מוזר לגמרי" המשכתי לטעון כנגדה "מה הוא כבר עשה שגרם לך לקרוא לו מוזר?" שאלה הרמיוני "אהה נתחיל בזה שהפעם הראשונה שנפגשנו הייתה כשהוא חזר הביתה" התחלתי לספר ושןב נקטעתי על ידי הרמיוני "מה גל כך מוזר בזה שהוא חזר הביתה?" שאלה בכל המנדנד שלה "הרמיוני הוא הגיע הביתה בטיסה ואני לא מתכוון לזה כמטאפורה הבחור ליטרלי התרסק לתוך הדירה דרך החלון של הסלון וצעק 'אני חי' אם זה לא מחשיד וסופר מוזר אז אני לא יודע מה כן" השלמתי בסערה. רון והרמיוני היו המומים "אתה צוחק עלי" קבע לבסוף רון "ממש לא" המשכתי להתווכח "וגם כל הקטע הזה של שאיך שהוא ניסה לשחק אותה מופתע אבל לא עבד לו כשסיפרנו לו שהוא קוסם וגם זה שהוא ואנבת' נראו ממש בסדר אחרי שהם התעתקו בפעם הראשונה בחיים שלהם. הם מסתירים משהו ואין מצב שזה משהו טוב" סיכמתי והם או לפחות רון הנהן לאישור אבל הרמיוני עדיין הייתה סקפטית "טוב אם הוא אוכל מוות תצטרכו לברר את זה בעצמכם איך שהוא אבל רק שתדעו אני לא תומכת ברעיון ולכן זאת כבר בעיה שלכם אני לפחות לא מתכוונת להסיק מסקנות כל כך מהר" הפטירה הרמיוני. התכוונתי להמשיך ולהתווכח עד שהיא תשתכנע אבל צעקתה של גברת וויזלי שמה סוף לשיחה "ארוחת ערב מוכנה ילדים קדימה" ואנחנו נאלצנו לרדת למטה לארוחת הערב הראשונה ביחד עם פרסאוס ג'קסון קרוב משפחתי המרושע ובת בריתו הבלונדינית עם המבט המצמית.
כאשר היינו בדרך למטה שמענו רעשים מאחד הטרקלינים בקומה הראשונה אז הלכנו לבדוק מה קורה......
את המחזה שנגלה לעיני לעולם לא אשכח! המחזה גם נתן תשובה לפחות שאלה אחת ששאלתי לגבי פרסאוס ג'קסון והיא למה הוא כל כך התעקש להביא אותה כיוון שעל הספה ישבו פרסי ואנבת' והתנשקו בלהט!
____________________________

טוב זה הכל להיום אבל הפרק הבא יהיה בחלקו קטע מקסים של פרסבת'😍
עד אז אמצע שבוע נעים ונתראה בפעם הבאה!