הרפתקאות פרסי ג'קסון בהוגוורטס

פרסי עושה משהוא מטומטם ואפילו אנבת' מופתעת

דבר ראשון אני רוצה להגיד שהפרק הזה לא היה יוצא אילולא העזרה של storygeek1020 אז המון תודה לך בלעדייך  כלום לא היה אפשרי. אז בלי הרבה חפירות אני מקדישה את הפרק לך!

ועכשיו לפרק-
_______________________________
נ.מ- הארי

טוב עכשיו כבר אמצע הלילה ופרסי ישן כמו מת....לכמה רגעים רון חשש שהוא אכן מת אז הוא הלך לבדוק אם יש לו דופק (למרבה המזל או חוסר המזל הוא נשם). אם אתם שואלים מה רון ואני עושים ערים אם כמו שציינתי כבר עכשיו אמצע הלילה אז זה בגלל שרון רצה לבדוק אם פרסי אכן אוכל מוות ולכן חיכינו עד שירדם אבל זה לקח המון זמן כי גם אחרי שהוא נרדם הוא לא הפסיק לזוז במשך שעה כשהוא ממלמל המון מלים לא מובנות בשפה זרה (מה הקטע?) וכבר חשבנו לוותר ופשוט ללכת לישון כשבבת אחת הוא הפסיק לזוז (ורון הלך לבדוק אם הוא חי) ועכשיו הגיע שעת הכושר! התקרבנו למיטה בשקט שלו וסובבנו אותו בעדינות על גבו ורון לא הפסיק להתלונן שפרסי מרייר עליו אז אמרתי לו לשתוק כי הוא עלול להעיר אותו, אבל הבחור באמת הזיל כמויות של רוק בזמן שישן שפחדתי שעצם זה שנהפוך אותו על הגב תגרום לו להחנק ולטבוע בליחה של עצמו (ה.כ- לו רק זה היה אפשרי הארי) זה נכון שגם אני הייתי סקרן לדעת עם לפרסי ג'קסון יש את האות האפל אבל לא היית רוצה להיות אשם ברצח גם אם הנרצח הוא פרסאוס ג'קסון בכבודו ובעצמו "נו כבר רון בוא נניח לו תמיד נוכל לבדוק בדרך אחרת" ניסיתי לגרום לרון להפסיק אבל הוא לא הסכים לוותר "נו הארי אף פעם לא תהיה לנו הזדמנות טובה יותר מזאת! קדימה!" אז במשיכת כתפיים סיימתי להפוך את פרסי (שרק במזל לא נחנק) על הגב  ופניתי לשרוול השמאלי שלו. אבל שהסרתי את הבד וחשפתי את הזרוע שלו במקום לקבל תשובה חד משמעית לחשדותי הדבר היחידי שקיבלתי הוא שאלה נוספת לרשימת השאלות "מי הוא פרסי ג'קסון?" הכיוון שעל פנים הזרוע שלו היו ראשי תיבות שלא הכרתי ביחד עם סמל של קלשון שלידו בלי כל סיבה נראית לעין גם קו אחד אנכי. "מה זה?" שאל רון בתמיהה "אין לי מושג" עניתי את האמת בפרצוף מופתע לא פחות ותכננתי להעיף מבט נוסף על פרסי כדי לברר שזה באמת מה שראינו אבל בדיוק באותו הרגע פרסי הזדקף בפתאומיות במיטתו ולטש בנו מבט שואל "אה...אאם..אתה השמעת קולות מוזרים אז באנו לראות שלא נחנקת בטעות!?" המציא מהר רון אבל לא נשמע משכנע במיוחד ולכן קיוויתי שפרסי יפרש את זה כבהלה והפתעה לנוכח ההתעוררות הפתאומית שלו ולא בגלל שזה שקר גמור! "טוב מצטער" אמר פרסי מנומנם ונשכב בחזרה במיטתו ותוך פחות מדקה כבר שמענו אותו נוחר "בחיי שהוא נרדם מהר" העיר רון בהשתוממות "טוב קבלנו את התשובה שלנו הוא נלך לישון" אמרתי לרון "אתה מתכוון שהשגנו רק שאלות נוספות במקום תשובה" אמר רון בתבוסה אבל הסכים איתי ושנינו פנינו למיטות שלנו.

נ.מ- פרסי

אז אחרי לילה שקט יחסית (לו רק ידעת פרסי) הגיע הזמן לקום (וכמובן שלא רציתי ואנבת' הייתה צריכה לאיים עליי ביוונית באוזן שהיא תצית את השמיכה שלי באש יוונית שהיא שומרת בתיק במיוחד לאירועים מיוחדים שכאלה). אבל אחרי כל הבלגן ירדנו לאכול ארוחת בוקר וגברת וויזלי אמרה שהולכים לקנות ספרים וגלימות לכבוד שנת הלימודים ושבגלל ההגעה שלי ושל אנבת' התעכבנו מספיק. "זה רחוק?" שאלה אנבת'. היא עדיין הייתה דרוכה בגלל המבטים העוינים מצידו של הג'ינג'י הגבוה שלא כדרך טבע לגילו (אהם רון) "לא רחוק כלל זה פה בלונדון" אמרה גברת וויזלי בחביבות כהרגלה "איפה לעזעזל אפשר למצוא בלונדון מקום שמוכר ספרי כשפים, שרביטים וגלימות?" שאלתי בפליאה "בסימטת דיאגון  כמובן "אמרה גברת וויזלי כאילו זה הדבר הכי מובן מאליו. "סימטת מה?" שאלתי "סימטת דיאגון דביל" אמרה אנבת' באוזני "ואיך נגיע לשם?" המשכתי לשאול ואנבת' הסתכלה עליי כאילו יצאתי מדעתי הרי נהיה חייבים לצאת דרך הדלת כדי להגיע לשם נכון? אבל פשוט לא יכולתי להאמין שבמקום המטורף הזה אנשים סתם ככה יוצאים מהדלת כדי להגיע לאן שהוא, אז שאלתי אבל ממש לא הייתי מוכן לתשובה שקיבלתי בעקבות...."דרך רשת הפלו" הסביר רון.....רגע רגע רגע האמת לא יוצאים מהדלת? הסתכלתי על אנבת' והיא נראתה בשוק בדיוק כמוני "רשת המה?" שאלתי כדי להיות בטוח, "רשת הפלו! זאת מערכת קסומה שמחברת בין כל האחים בבריטניה ומאפשרת הניידות מהירה ממקום למקום. כל מה שצריך לעשות זה לקחת חופן מהאבקה הירוקה הזאת, לזרוק לאש ולומר באופן ברור את המקום אליו אתה רוצה להגיע ולצעוד לתוך האח והיא כבר לקח אותך לאח הקרובה ביותר למחוז חפצך" הסבירה הרמיוני שבדיוק נכנסה לחדר בקול המנדנד שלה. "אה..אוקיי" אמרתי באיטיות ולקחתי חופן אבקה ירוקה מתוך הכלי שאדון וויזלי כבר החזיק ביד. על החיים ועל המוות!
את האמת לא ממש הייתי בטוח שזה יעבוד למרות כל הדברים המוזרים שכבר הספקתי לחוות אבל הם נתנו לנו לאכול אוכל והוא היה טעים מאוד אז אין שום סיכוי שהם אנשים רעים ולכן מה כבר יכול לקרות? מקסימום אני אשרף למוות אבל זה לא שזה לא קרה לי כבר אז הכל יסתדר איך שהוא. אני רק מקווה שאם אני ימות אנבת' לא תרד לשאול כדי להרוג אותי שוב בגלל הסיכון האידיוטי שלקחתי. "מוח אצה מה-" ההתחילה אנבת' לומר אבל לא הספקתי לשמוע את הסוף כי כבר צעקתי "סימטת דיאגון!" וקפצתי לאש ומייד טסתי למעלה אל פתח הארובה. עצמתי עיניים חזק וזה הרגיש כמעט כאילו יורים אותי מתותח (וכן אני מכיר את ההרגשה). כשכל הסתיים פקחתי עיניים וגיליתי שאני שוכב על הגב בחדר לא מוכר והיא מסבאה קריח מביט בי מלמעלה. לאחר כמה דקות נורתה אנבת' מתוך האח אבל בשונה ממני היא נחתה על הרגליים והסתערה לכיווני עם מבט רצח בעיניים שלה "זה היה הסיכון הכי מטומטם שראיתי! אפילו בשביל מסתכן מטומטם כמוך!" צעקה עליי תוך כדי חבטות חוזרות ונשנות ומשיכת הרבה תשומת לב מהעוברים והשבים "אין מה להגיד את יוצאת עם מסתכן מטומטם מדופלם" עניתי בחזרה ברצינות סרקסטית "אם אני לא אשמור על הרף גבוהה מישהו כמו ליאו ואלדס עלול לגנוב לי אותו" המשכתי את הבדיחה וחייכתי את אחד מחיוכי ה"עושה צרות" החצופים שלי. "אוף רק שלא תעז לעשות את זה שוב" היא נרגעה והתרככה "אני לא להבטיח כלום" אמרתי "במיוחד משהו שסביר להניח שלא אוכל לקיים." רעש נשמע מכיוון האחר ויתר המשלחת מן הבית בכיכר גרימולד מספר 12 הגיע למסבאה המשונה. "כל הכבוד חמודים הצלחתם להגיע למקום הנכון בפעם הראשונה שלכם עם אבקת פלו! בפעם הראשונה של הארי הוא פספס בערך עשרים אחים ונחת איפה שהוא בסמטה המקבילה" החמיאה לנו גברת וויזלי ולא יכולתי שלא לצחקק קצת המראה פניו האדומים של הארי שצבעם לא היה מבייש אף אחד מן הג'ינג'ים במשפחת וויזלי בכבודם ובעצמם!