הרפתקאות פרסי ג'קסון בהוגוורטס

רכבת האקספרס להוגוורטס חלק א'

נ.מ- הארי

באותו הלילה לאחר הביקור בסמטת דיאגון  ישנתי טוב כמו מצב הרוח של הרמיוני לו הייתה נכשלת במקצוע כל שהוא בבית הספר, כלומר ממש גרוע. הורי נכנסו ויצאו מחלומותי ואף פעם לא דיברו, גברת וויזלי התייפחה על גופתו המתה של קריצ'ר (גמדון הבית הנורא שהגיע כעיסקת חבילה עם הבית המטונף) ומעליה השקיפו רון והרמיוני על הנעשה בלי להניד עפעף כשלראשיהם כתרים, ומשום מה הופיע שם גם פרסי ג'קסון שעמד על שפת תהום מכוסה בנוצות וצעק "קישקושים בלאבוש קוקו שפיץ" (?) וכך החלום המשיך....

הוא התעוררתי בבהלה כשצלקתי כואבת במקצת, וגיליתי לתדהמתי את רון עומד מעלי לבוש לגמרי ומדבר אלי ".....כדאי שתמהר, אמא משתגעת, היא אומרת שנפסיד את הרכבת..."
מהומת אלוהים ששרה בבית. ממה הצלחתי לקלוט בזמן שהתלבשתי בשיא המהירות, הבנתי שפרד וג'ורג' כישפו את המזוודות שלהם כדי שלא יאלצו להתמודד עם הצורך של לסחוב אותן עד למטה. כך קרה שהמזוודות התנגשו בג'יני בכל הכוח והפילו אותה במדרגות שתי קומות על לכניסה לבית; גם גברת וויזלי וגם דיוקנה של גברת בלק צרחו הקולי קולות.

"- זה היה יכול להסתיים הפציעה אנושה, טיפשים שכמותכם -" " בני כלאיים מטונפים, מזהמים, את בית אבותי -" בזמן שנעלתי את נעלי הספורט שלי נכנסה הרמיוני לחדר בהבעה נרגשת שמיד התחלפה ללחץ "הוא עוד ישן? איך זה אפשרי? בעיקר עם כל הרעש מסביב?" שאלה בעודה מביטה על המיטה השלישית שנמצא בקצה החדר בה, באופן מפתיע עוד נחר לא אחר מאשר פרסאוס ג'קסון בכבודו ובעצמו. בחיי יש לברנש הזה יכולת שינה יוצאת מן הכלל! "טוב ניסיתי להעיר אותו אבל כלום לא עזר! ולא יכולתי להתעכב על זה הייתי צריך להעיר גם את הארי" טען רון להגנתו "טוב אין ברירה....אנבת'!" קראה הרמיוני בקול "מה" נכנסה אנבת' לחדר עם פרצוף קודר שמייד התחלף להבעה משועשעת כשראתה במה מדובר "נו באמת מוח אצה..." מלמלה, ואז התקרבה למיטתו של פרסי ופשוט גלגלה אותו מהמיטה. אם היו שואלים אותי הייתי אומר שלפי דעתי שזהו צעד קיצוני ביותר אבל אנבת' שמה לב להבעת פני ומנעה ממני את הצורך לשאול כשהשיבה "במצבים קיצוניים דרושים מעשים קיצוניים" ובזה הסתיים הסיפור. בינתיים כל המבטים הופנו לכיוון פרסי שעדיין היה מטושטש מעט מן הלילה מזדקף בעודו משפשף את אחוריו הדואבים ככל הנראה מן הנפילה על הרצפה "בוק טוב ליפייפה הנרדם" אמרה אנבת' בגלגול עיניים "למיטב ידיעתי בסיפור המקורי הנסיך מקסים העיר את אורורה בנשיקה ולא גלגל אותה מהמיטה" רטן פרסי בסרקזם קל "טוב במקרה שלך גם נשיקה לא הייתה עוזרת" השיבה לו אנבת' בצחקוק והוא בתגובה רטן עוד קצת ופנה להתארגן.

"תגידי הרמיוני מה עוד קורה למטה חוץ מזה שאמא צורחת על התאומים בגלל שהם כמעט הרגו את ג'יני?!" נזכר רון לשאול את הרמיוני "ג'יני בסדר גברת וויזלי חבשה לה את הפצעים אבל עכשיו גם עין הזעם לא מוכן לצאת בגלל שאחד ההילאים שהיו אמורים ללוות אותנו לרכבת עוד לא הגיע וזה אומר שהיה חור בחוליית השמירה שתלווה אותנו וכמובן גם פרופסור מקגונגל עוד צריכה להגיע כדי לשנות את המראה של פרסי ואנבת' כדי שיראו כמו שני תלמידים בשנה חמישית....בקיצור באלגן!" סיכמה הרמיוני בקצרה, ואני רק חשבתי על כמה עוד יש להספיק לפני שבכלל נצא לכיוון הרציף....