Chapter 1

1.8K 73 7
                                    

"פיית!" שמעתי את המורה קוראת בשמי.

"אה..כן מה?" הרמתי את ראשי.

"נרדמת בשיעור" היא צרחה.

"מצטערת" נאנחתי והסתכלתי בחלון , ומצמצתי בעיניי מהניסיון להתרגל אל השמש.

"את נרדמת הרבה פעמים בשיעורים" היא שילבה את ידיה.

הבטתי בשאר הכיתה ונשמתי עמוק שכולם הביטו בי.

"מ..מצטערת" מלמלתי.

"תשארי אחרי כולם היום" היא אמרה והתיישבה בשולחנה.

נאנחתי בכבדות והיא נעצה בי מבט.

"לנה!" צרחתי והיא התקרבה אליי.

"פיית'" היא חייכה וחיבקה אותי.

"למה נרדמת בשיעור?" היא גיחכה.

"קצת עייפה" משכתי בכתפי.

"מה עם בריאן?" דחפתי אותה קלות.

"שתקי! שהוא לא יישמע" היא הסמיקה ונשכה את שפתיה.

"אוי אוי לנה מאוהבת" התחלתי לשיר והיא שמה יד על הפה שלי בניסיון להפסיק אותי.

"הוא לא אוהב אותי" היא נאנחה.

"הוא מאוהב בך ילדונת" טפחתי על כתפה.

"הוא לא!" היא צרחה והסתירה את פניה שהיו אדומות כמו עגבנייה.

"לריאן זה לנצח" התחלתי לצרוח בבית ספר והיא רצה אחריי.

"אוקי אוקי זה נשמע חמוד אבל בבקשה פיית' תפסיקי להגיד את זה" היא התנשמה וסתמה את פי עם ידה.

"את היחידה שלא מאוהבת אף פעם" היא הרימה גבה.

"אני גם לא צריכה את זה על הראש" מלמלתי.

"שר מזמינה את כולם למועדון שאבא שלה ישכור" לנה שילבה את ידיה.

"היא לא תזמין אותנו בכל מקרה" גיחכתי.

"צודקת אבל הוא יהיה שם" היא נאנחה וראו בעיניים שלה שהיא מאוהבת קשות.

"נו ו.." סיננתי.

"ואם מישהי תימרח עליו אני נשבעת שאני-" היא אמרה בעצבנות וקטעתי אותה.

"תהרגי , תשחטי , מה שברצונך" צחקתי והיא הסתכלה עליי במבט מעוצבן.

"לא אמרתי כלום!" אמרתי בתמימות והרמתי את ידיי למעלה בחוסר אונים.

"עדיף לך שלא" היא אמרה בקול אפל וצחקקה.

נכנסנו לשיעור והיה אפשר לשמוע את האנחות של כולם במקהלה.

חזרתי הביתה אחרי כולם , ולנה הלכה לפניי כי הייתי צריכה להישאר לריתוק.

"אמא אני בבית!" צעקתי שנכנסתי.

"למה באת מאוחר?" היא רצה אליי בדאגה.

"ריתוק כי נרדמתי בשיעור" מלמלתי.

"מתוקה את צריכה לישון יותר מוקדם בלילה" היא הגישה לי אוכל.

שתקתי ואכלתי , מחייכת לאמא וחופרת על כמה שזה טעים כדי שהיא תרגיש טוב עם עצמה.

"תעלי לעשות שיעורים" היא צעקה לכיווני שעליתי לחדרי.

נאנחתי בכבדות ובהגזמה כדי שהיא תשמע.

"היי לנה" שכבתי על המיטה ודיברתי איתה.

"בריאן הזמין את צ'לסי למועדון ההוא" היא נשמעה עצבנית במיוחד.

"לא מחייב שיצא מזה משהו" ניסיתי להרגיע אותה.

"היא זונה לא קטנה , אני פוחדת עליו" היא התבכיינה בטלפון.

"לנה תרגעי , בריאן נועד לך אוקי?" ניסיתי לעודד אותה ויכולתי לדעת שהיא מחייכת חיוך ענק כמו ילדה בת 4 שקיבלה סוכריה.

"אוקי" היא אמרה במתיקות ונרגעה.

"סתומה" גיחכתי.

"בריאן ולנה זה לנצח" היא זמזמה בטלפון.

צחקקנו ואז ניתקתי.

מסתכלת על השיעורי בית , מרימה גבה ונרדמת.

Harry Styles - A chance to loveWhere stories live. Discover now