Harry Styles - A chance to love

Chapter 13

"פתחו את הדלת" קולו של הארי נשמע וצרחתי מאושר בלב, הוא לא בחור כלבבי אבל אני .. לא רוצה להישאר איתם.

"תסתכלי עליי!" ההוא עם הבלורית דרש.
הבטתי בו בפחד והוא תפס בסנטרי עם אצבעותיו בגסות ובכוח.
"חבר שלך הגיע, תוציאי מילה ואת תחטפי ממני. אני ברור?" הוא צרח והנהנתי במהירות, ידיי היו משותקות לצידי גופי ודמעות התחילו ליפול מפניי.

"הוא יישמע אותך בוכה אז תפסיקי כבר לבכות ותעלי לאיפה שנייל ילווה אותך. אם תתנגדי את תקבלי סטירה" הוא איים, כל משפט שהוא אמר כלל איום במכות.

"הבנת אותי?" הוא צעק והנהנתי, מנסה לשחרר את סנטרי מאצבעותיו.

נייל ליווה אותי אל חדר בעליית הגג, והתיישב איתי שם.
"א..תה אמור להיות א..יתם" לחשתי ופחדתי מתגובתו.
"הם ייסתדרו, אני אשאר איתך פה בנתיים" הוא חייך והעביר את ידו על גבי. נרתעתי אבל השתדלתי לא לזוז כדי שאחד מהם לא יחטיף לי.

"איפה היא?!" שמעתי את קולו הברור של הארי בצעקה.
"לא פה" זיהיתי את הבחור עם הבולרית שבטח חייך את החיוך המתגרה שלו.
"רוצה להתעסק איתי לואי?" הארי הזהיר ונבהלתי, אם הם ייפגעו בו אני אהיה כאן לתמיד.
"מה קורה לך? כולה זונה, אתה תמיד יכול למצוא אחת אחרת" שמעתי את קולו של לואי שוב ודמעה ירדה על פניי, 3 אנשים אנסו אותי בפרק זמן כל כך קצר.

"היי, אל תבכי" נייל הבחין ומיהר לנגב את פניי.
תפסתי את ידו לפני שנגע בלחי שלי, פחדתי, פחדתי מכל מגע ומכל בן אדם כרגע.
"אני מצטער" הוא לחש וניערתי את ראשי.

"אתה לא מצטער, כי אתה בדיוק כמוהם. אני לא יודעת מה אתה רוצה ממני אבל מה שלא יהיה אתה יכול לקחת אותו בלי לשקר לי" התעצבנתי.
"מה אתה חושבת שאני רוצה ממך?" הוא שאל.
"ס..סקס, אני הזונה הפרטית שלכם מהיום לא כך? תעשה מה שאתה רוצה" המילים יצאו מפי ביריקה, הרגשות נעלמו כלא היו.

"אל תגידי את זה, את יהפייפיה. אני לעולם לא ארצה לפגוע בך" הוא נאנח.
"א..ז אם אתה ל..א רע כמוהם למה אתה איתם?" הבטתי בו לראשונה, מאז שבאתי לכאן לא הייתי מסוגלת להביט באף אחד.

"זה פשוט-" הוא התחיל להגיד ונשמעו ניפוצים של דברים ומיהרתי להגיע לסלון.

הארי עמד שם וניפץ מנורה על הקיר ושבר כל רהיט שהיה להם.
הוא הביט בי ועזב את הכל, לואי וזאין שכבו ליד המנורה שהתנפצה ונייל מיהר לנגיע ולחבוש להם את זה.
"פ..פיית" הארי מילמל והתקרבתי אליו, פתאום הרגשתי בטוחה איתו. אבל ידעתי שאני לא באמת יכולה להיות בטוחה איתו, הוא זה שחטף אותי.

"הם נגעו בך?" הארי שאל שיצאנו מהבקתה.
שתקתי, אני בטוחה שהוא יודע את התשובה בעצמו.
"מה לעזאזל חשבת שברחת? אני אמרתי לך ש-" הוא התחיל להגיד וקטעתי אותו.
"חשבתי שאתה משקר כדי שאני לא אברח" מלמלתי והוא נאנח וסובב אותי כך שפניי היו על חזהו.

"מ..מה הם עשו לך?" הוא רעד ששאל את זה.
"ה..הוא.. עם השיער השחור ול..לואי אתמול הם.." גמגמתי ופניי כבר היו רטובות בדמעות.

הוא נאנח והגענו בחזרה לבית שלו.