Chapter 4

1K 78 8
                                    

הוא המשיך לנתק לאמא שלי פעם אחרי פעם , עד שהוא כיבה את הטלפון לגמרי.

אמא שלי תצא מדעתה , הוא לא דואג מזה? אם היא תתקשר למשטרה? וחוץ מזה למה הוא מחזיק אותי פה?

ישבתי בקצה החדר , והסתכלתי מסביב , מנסה למצוא דרך לצאת מהמקום הזה אפילו שאני פוחדת ממנו פחד מוות.

הבטתי בחלון שהיה צמוד לקיר הפנימי , והבטתי לראות אם הבחור מתקרב , והוא לא.

פתחתי את החלון בזהירות , מוציאה את הרגליים שלי בשקט אל הגג הקטן שהיה מתחת , מעבירה את הגוף שלי לאט ותופסת בידית החיצונית של החלון.

"את יכולה לעשות את זה" מלמלתי לעצמי שראיתי את הגובה ונחרדתי.

עצמתי את עיניי ונשמתי עמוק , סוגרת את החלון וקופצת.

"פיית?" הקול של הבחור נשמע.

רצתי במהירות לשום מקום , אני לא מכירה את המקום הזה.

הבטתי לאחור , הוא אפילו לא באופק , זה נהדר.

התנשפתי שישבתי על ברכיי , ואז קמתי , מנסה להמשיך לרוץ ונעצרתי.

"ממהרת לאנשהו?"

הבטתי למעלה וראיתי אותו , עיניו היו כהות יותר ממיקודם , והיו מפוקסות רק בי.

"א..א.." מלמלתי ונאנחתי.

הוא תפס בחולצה שלי ומשך אותי באכזריות אליו.

"חשבתי שאנחנו בסדר" הוא צעק וירק אל תוך הפנים שלי.

"אבל לא למדת נימוסים" הוא גיחך וזרק אותי בכוח על מכונית.

"כנסי!" הוא זעק ומיהרתי לפתוח את הדלת ולהיכנס לפי בקשתו.

הבטתי בו כל הנסיעה , והתקפלתי אל תוך עצמי.

הוא אפילו לא הביט בי לשנייה , עיניו היו בוהקות וזוהרות כמו שהיו שהוא צעק עליי.

ידיו תפסו את ההגה חזק , והיה אפשר לראות את הורידים שלו כמעט מתפוצצים מעצבים.

הגענו למקום ההוא בחזרה , הבטתי בו פותח את הדלת שלי וזורק אותי החוצה במשיכה מהחולצה , נפלתי מולו והוא נכנס בלי להביט בי.

לברוח שוב תהיה טעות מטופשת , קמתי בזהירות וניקיתי את עצמי מהעלים שנדבקו אל בגדיי , וצעדתי באיטיות אליו.

"אל תנסי אותי מיטשל" הוא הזהיר.

"לא כל מה שאני יעשה יהיה לדחוף לך אוכל לפה אם תנסי לברוח"

"יהיו עונשים" הוא לחש באוזני והלך לחדרו.

Harry Styles - A chance to loveWhere stories live. Discover now