רק אני מאוהבת בשיר למעלה?!🥲✨נ.מ קוקי
בדרך לבית ספר ראיתי בזווית עיני מכונית שחורה נוסעת בקצב ריצתי זה היה ממש מלחיץ כי זה כמעט והיה נראה כאילו היא........עוקבת אחרי (*מוזיקת רקע מפחידה* תתעלמו ממני🥲✨) האטתי את קצב ריצתי וכך גם המכונית כל פעם שהאטתי או הגברתי את הקצב (פאק🌚🥲✨) היא תמיד הייתה באותו הקצב כמוני רציתי ללכת לג'ין היונג וג'ימין כדי לספר להם אך כשהיסתובבתי לאחור הם לא היו שם הסתובבתי בחזרה כדי לראות עם הם היו מקדמי והם באמת היו 'מתי הם הגיעו לשם' תהיתי לעצמי 'הרי רצתי ותמיד ראיתי שהם היו מאחורי.....מוזר' רצתי אליהם וכשהגעתי כבר שער בית הספר היה מולי שמתי לב שהמכונית חונה בצד וכלום לא קורה כאילו היא מחכה שהעשה משהו אני יגיד תאמת פחדתי לזוז לא ידעת מה יקרה אז פחדתי אני לא יודע אולי אם אני יקח צעד אחורה הם יצאו מהאוטו ויתנפלו עליי ואם אני יקח צעד קדימה הם יחכו שאסיים את הבית ספר ואז יצאו מהאוטו ויתנפלו עליי אני לא יודע אני באמת לא יודע וזה.......מפחיד אותי אבל 'רגע רגע רגע רגע רגע רגעעעע אני הולך היום לאומה אז אולי הם לא ינסו להתנפל עליי כשאני אם מישהו נכון?' חשבתי לעצמי והגעתי למסקנה שאני צודק נכנסתי לבית ספר איך שעשיתי תצעד הראשון לתוך השער פתאום...........הכל נהיה שחור (ממש שערי הגיהינום(פשוט תתעלמו ממני🥲✨))
זהו להיום תודה שקראתם
סתם סתם צחקתי הם לא עשו כלום פשוט נשארו באוטו אומייגד היית צריכה לראות תפרצוף שלך אני מתתתתתת חחחחחחחח טוב טוב ג'אנקוק תרגע לא יפה לצחוק "יום ראשון יאי" ג'ימיני אמר בחוסר מוטיבציה כמו כל הילדים מסביבנו ונכנסנו למבנה עצמו.
אחרי בית ספר עדיין נ.מ קוקי
סוף סוף סיימנו בית ספר המכונית השחורה כבר לא הייתה שם "יכול להיות שאני סתם פרנואיד?" מלמלתי לעצמי "לעעעעעע אני בסדר גמור" "טאאאאאאוב אז קוקי מוכן ללכת לבית שלי או שאתה רוצה להמשיך לעמוד פה כמו עמוד חשמל?" ג'ין היונג ספק שאל ספק אמר כשהוא מגחך לו "אהאה מצחיק מאוד רק להזכירך אתה הגבוה מביננו" עניתי לו כשאנחנו מתחילים ללכת לכיוון הבית שלו "אני אומנן גבוה אבל אני לא תקוע במקום יותר 3 שניות ובקרה שלך הייתה תקוע יותר מ-3 דקות אה ואממ לפי מה שידוע לי..........עמודי חשמל לא מהלכים" אחרי שיחה ארוכה חסרת משמעות ואיי קיו על עמודי חשמל מהלכים הגענו לבית משום מה הבית היה ריק למרות שתמיד כשאני בא לאומה אני רואה את אמא שלו או אבא שלו או אח שלו אבל לא היום.....ראיתי שאומה לא ייחס לזה חשיבות אז החלטתי לעזוב את הנושא אני יודע שהמצב במשפחה של אומה לא משהו הם לא......מחבבים אותו מה שנקרא אז עזבתי תנושא לא רציתי לגרום לו לאי נוחות "אזזזזזז מה מה אתה מכין לאכול אני גוועההההה" שאלתי "תרגע תרגע אני מכין ננגמיון קימצ'י וביבימבאפ זה יהיה מוכן עוד שעתיים בנתיים תשתה מים זה חוסם תיאבון" "אמממממ מים לא חוסם תיאבון כמה פעמים אני צריך להגיד את זה?!" "זה כן לא ניסתה" "אתה צוחק עליי נכון? זה מים! איך זה חוסם תיאבון בדיוק?!" (מה? מישהו היה חייב להגיד את זה...😐✨) "אתה יודע מה עזוב אל תשתה מים" הוא אמר לי כשהוא מגלגל את עיניו מראה לי שהוא התייאש ממני 'פתאום ממש באלי מים' אבל שיט אני לא יכול לקחת כי אז ג'ין היונג יגיד אני מנסה לראות אם זה חוסם תיאבון ואז הוא יגיד שהוא צודק והוא בכלל לא צודק אבל מי אני שיגיד שאומה לא צודק אה מי אני "אה ג'ין היונג למה היון היונג התקשר אליך היום ב-14⁵⁰?" "מ-אההה נכון לא הבנתי מה הוא רצה הוא אמר שזה היה בטעות חבר טוב שלו בטעות לחץ על זה" "אההההה שתי מגושמים" "כע אה" "טוב אז מתי האוכ-" לא הצלחתי להשלים את המשפט וג'ימיני נכנס במהירות ונועל את הדלת "מה יש לך ג'ימין" שאלתי אותו אך הוא לא ענה "ג'ימין ג'ימין ג'ימין מה יש לך?!" צעקתי לו כדי שישמע הוא הביט בי ואז באומה ואז בי ואז באומה ואז בי ואז באומה "עוקבים אחרינו" "מה? למה שיעקבו אחרינו?" אני ואומה שאלנו בדיוק מושלם "אני לא יודע אבל הלכתי לטיול בחוץ כדי לנשום אוויר ואז אני רואה את המכונית היא תמיד הייתה בקצב שלי" "גם לי זה קרה היום בבוקר אתה-" "ידיים למעלה או שאחד מכם ימות".
זהו זה להיום✨
תודה שקראתם נשמות מקווה שנהנתם✨💜
YOU ARE READING
אין לי פאקינג כותרת תמודדו, אבל זה ויקוק✨
Fanfictionזה ספר ראשון שלי אז אין לי מושג מה לכתוב פה 😅 השיפים הם: טאהקוק: טאה טופ-קוקי בוטום יונמין: יונגי טופ-ג'ימיני בוטום נאמג'ין: נאמג'ון טופ-ג'יני בוטום מקווה שתאהבו 😗💜✨