זה ספר ראשון שלי אז אין לי מושג מה לכתוב פה 😅
השיפים הם:
טאהקוק:
טאה טופ-קוקי בוטום
יונמין:
יונגי טופ-ג'ימיני בוטום
נאמג'ין:
נאמג'ון טופ-ג'יני בוטום
מקווה שתאהבו 😗💜✨
קמתי בבוקר מצילצול השעון המעורר שלי "עוד בוקר התחיל יום חדש יאי הולכים לשירותים כדי לתקלח" לחשתי לעצמי אם אפס מוטיבציה לקום והלכתי לתקלחתי התקלחתי איזה שעה בערך גג חצי שעה לא הרגשתי שהזמן זז בכלל אבל אני יודע שזה היה דיי הרבה זמן יותר מהרגיל כי ג'ונג-היון היונג כבר התחיל להציק לי מחוץ לשירותים הוא היה חייב פיפי "איזה ילד לא יכול לשלוט על הסוגרים שלו" לחשתי מנסה כמה שיותר מהר לצאת "שמעתי אותך ורק שתדע שכן אני לא יכול לשלוט על הסוגרים שלי ואתה יודע למה כי אני בן אדם מבוגר ויש לי פיפי עכשיו אז צאאא כבררררר" שמעתי אותו צועק ודופק על הדלת חזק "טוב טוב אני יוצא ימציק" צעקתי לו וכרכתי מגבת סביב מותני יצאתי ואיך שפתחתי את הדלת היון היונג רץ לתוך השירותים דוחף אותי לצד מחוץ לשירותים "הוא לא צחק אה" לחשתי לעצמי "למה שאני יצחק על פיפי ג'אנקוק אה? למה לי?" "בואנה איזה אוזניים יש לך אבל העיקר כשאני מבקש ממך מים לחדר שלי פתאום אתה לא שומע אותי אה נותן לי להתייבש.....למעלה.... בחדר.....לבד.......בחושך......אם הכלבים" צעקתי את תחילת המשפט ובסוף לחשתי כדי להישמע פגוע אבל מה אני אומר בכלל אין לנו כלבים בשכונה "דבר ראשון אל תגזים אין לנו כלבים בשכונה ודבר שני זה לא שאני לא שומע אני פשוט עובד קשה" הוא אמר לי "יש לי שתי דברים להגיד לך אחד אני לא מגזים-'על מה אני מדבר אני כל כך מגזים'- שתיים עלק עובד קשה עובד קשה ל-מה אה לאיך לסיים את כל נטפליקס ואז להגיד 'אין שם סרטים ולמה הם לא מעלים סרטים חדשים ראיתי הכל'" אמרתי לו "רק שתדע לראות סרטים זו מומחיות קיי ואני עובד מאוד קשה ורק שתדע שחבר הציע לי לעבוד בעבודה שהוא עובד אז כן אני עובד קשה בלמצאו עבודה והינה מצאתי ואני מתחיל לעבוד היום" הוא אמר לי "יופי" "יופי" "יופי" "יופי" "יופי" "יופי" "יופי" "יופי" "רגע רגע רגע רגע רגע רגעעעעע אם אתה לא בבית היום מי יכין לי אוכל?" שאלתי אותו "תכין לעצמך מה אתה לא יודע לבשל?" הוא ספק שאל ספק ענה "לא אני לא יודע פעם אחרונה שבישלתי יצא לי פחמים ועוד קיבלתי כוויה" "אה נכון אמממממממממ אז תלך לג'ין אני לא יודע" "לא יודע לא נעי-טוב אני הולך לג'ין" "אההההההה ורק שתדע אני לא שומר לך אוכל ממנו" אמרתי לו ויכולתי להרגיש את הפרצוף המבואס שלו עכשיו מבעד לדלת הרי אוכל של ג'ין זה אוכל של ג'ין אחרי כמה דקות של שיחת תת-רמה בין אח לאחיו החלטתי ללכת לחדר שלי כדי להתלבש לבשתי סוודר אפור שגדול עליי בכמה מידות וג'ינס עם נעליי אדידס לבנות.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
