ניקול שתקה לכמה שניות, בהלם.
אולי זה יכול להיות טוב? לעולם לא להתבגר? לעולם לא להתאהב? לשכוח מאמא שלה?
מצד שני, היא לא יכולה לעזוב את כל החברים שלה, אולי אפילו את אמא שלה.
"מה היא תשובתך?" קולה של ארטמיס קטע את מחשבותיה.
"לא." היא פלטה בלי לחשוב.
ארטמיס הביטה בה ואז נאנחה.
"בסדר, את יכולה לחזור לחבריך."
ניקול יצאה מהאוהל, מתעלמת מהמבטים שהציידות נעצו בה.
"אז מה החלטת?" שאל אותה ניקו ברגע שחזרה לשאר החצויים.
"מה?" שאלה ניקול בהפתעה.
"מה החלטת? את מצטרפת לציידות?"
"איך אתה יודע על זה בכלל?" היא התפלאה.
"זה מה שקרה בפעם הקודמת." השיב ניקו בלי להסתכל עליה.
"לא, אני לא מצטרפת לציידות, ניקו." ענתה ניקול.
ניקו לא דיבר, אבל היה נראה שהוקל לו. ניקול תהתה מה קרה בפעם הקודמת ההיא שהוא דיבר עליה.
"התכוונת להצטרף לציידות?!" קייט הופיעה פתאום אחרי שניקו הלך.
"את צוטטת לנו?"
"טוב, כן," הודתה קייט. "אבל ניקו נראה ממש מודאג כשהלכת, והוא אף פעם לא מודאג."
"לא התכוונתי להצטרף לציידות. ארטמיס שאלה אותי אם אני רוצה להצטרף, ועניתי שלא."
היא שמעה רישרוש מאחוריה.
"מפלצת?" לחשה קייט.
"אני לא חושבת." ענתה ניקול.
מאחורי עץ הופיעה נערה בעלת שיער שצבוע בגוונים כחלחלים, עיניים חמימות ומשקפיים. הרגל השמאלית שלה הייתה מקובעת במשהו שנראה כמו נייר טואלט.
"היי," אמרה קייט. "את בסדר?"
היא לא ענתה ופשוט התעלפה על הרצפה.
"את חושבת שהיא חצוייה?" שאלה אותה קייט.
"אני לא יודעת. תעזרי לי להרים אותה."
תוך כמה דקות הן הגיעו לשאר החצויים, שנראו מודאגים מאוד.
"היא פצועה," הסבירה ניקול. "היא הגיעה ליער ואז התעלפה."
כמה מהציידות לקחו אותה לאוהל נפרד, כנראה כדי לרפא אותה.
אנבת' יצאה מאותו אוהל שהיא מחזיקה פגיון שהיה עשוי מכמה חומרים.
"היא יודעת להילחם." אנבת' הצביעה על הפגיון. "ותראו, יש עליו קצת ריר מפלצות, אני חושבת שהיא נלחמה במפלצת ונפצעה."
אחת הציידות יצאה מהאוהל. "היא התעוררה."
הנערה יצאה אחריה שהיא לבושה במעיל סקי כסוף של הציידות, היא נראתה הרבה יותר טוב.
"היי," היא אמרה. "אני-"
סמל בוהק הופיע מעל הראש שלה, המון תכשיטים, כסף וזהב. סמל פלוטו.
אז כן, אתם מרוצים מההחלטה של ניקול?
ודמות חדשה, אדל, noameir222
זה לא יתייג לי, יש לי בעיה בוואטפד, אבל כן.
אל תשכחו להצביע. ⭐
YOU ARE READING
בת האדס
Adventure*פאנפיק שהעלתי ב2021 שהוצאתי מפרסום ועכשיו אני מחזירה* "האלים עדיין חיים. הם מתאהבים בבני תמותה ונולדים להם ילדים שנקראים חצויים, שהם אלים למחצה. רוב הילדים שלהם מגיעים למחנה הזה. זה המקום הבטוח ביותר לחצויים, וגם מחנה יופיטר. כשחצויים נמצאים בעולם...
