פרק 1

546 16 1
                                    

נקודת מבט אליסון

אני קמה מהשעון מעורר שלי בשעה 6:30, אני מצחצחת את השיניים שלי ופותחת את הוילון, משקיפה על הנוף של ניו יורק.

אני מכינה לי את הקפה שלי ומסיימת להתלבש, אני מתקדמת לחדר ״סטייסי״ אני מעירה אותה ״קומי, את צריכה להתארגן לבית ספר״ אני אומרת לה והיא קמה בחיוך ישנוני ״שמתי לך בגדים במקלחת״ אני אומרת ומניחה נשיקה על המצח שלה.




״ביי סטייסי״ אני אומרת והיא מניחה נשיקה על הלחי שלי ״ביי אלי!״ היא אומרת בהתלהבות אני מחייכת ונוסעת נוסעת לכיוון הקולג שלי.




״כמה זמן!?״ קתרין מתעצבנת עליי ״סורי קתרין, אני וסטייסי איחרנו טיפה״ אני אומרת ואנחנו מתקדמות ביחד לכיוון הכיתה שלנו ״מה עם הנסיכה הזאת?״ היא שואלת ואני מחייכת ״בסדר, למרות שהיא אומרת שיש בנות שמציקות לה, אני מתאפקת לא לפוצץ אותן״ אני אומרת והיא צוחקת ״הן בנות 10 אלי, תירגעי״ קתרין מרגיעה אותי ואנחנו צוחקת ונכנסות לכיתה.



מהלך השיעור היה משעמם ואני מציירת במחברת שלי, מציצה מהחלון ״אליסון!״ אני שומעת את קולה של המרצה שלי ״כן?״ אני שואלת ״את בכלל מקשיבה?״ היא שואלת ואני מגלגלת עיניים ״גם אם לא זו בעיה שלי לא שלך, אל תדאגי אני אשלים את זה״ אני אומרת והיא מגלגלת עיניים וממשיכה בשיעור.

אני ממשיכה לצייר במחברת ״תכירו את קורה, היא חדשה , יש מקום פנוי ליד אליסון״ היא אומרת, מה עכשיו? אין לי זין לאנשים חדשים, אני מרימה את הראש ואני רואה אותה, כל כך יפה ומסתורית, השיער השחור כהה שלה, מלא ברק, ואפשר לראות דרך הגקט עור שהיא לובשת שהיא מבלה במכון הרבה, הגופיה שהיא לובשת מתחתיו מחמיאה לה וביחד עם הג'ינס הבהיר שלה זה שילוב מנצח, היא מושלמת ״היי״ היא אומרת ומתיישבת ״היי, אליסון״ אני אומרת ״קורה״ היא אומרת בקרירות ולא מסתכלת עליי.

במשך כל השיעור ניסיתי לשאול אותה שאלות והיא לא נראתה בעיניין ״טוב אני מבינה שאת לא בעיניין של להכיר״ אני אומרת ״למה להכיר אנשים חדשים שעוד חצי שנה לא יהיו חלק מהחיים שלי יותר?״ היא שואלת ומסתכלת עליי, נותנת לי הצצה לעיניים המיסתוריות שלה ״דרמטי קצת לא חושבת?״ אני אומרת וצוחקת ״תקשיבי, את נראית סבבה וכל זה, אבל אני לא בעיניין של להכיר חברים״ היא אומרת ובדיוק הצלצול מסמן על סוף השיעור המשעמם הזה.



קתרין מדברת איתי בזמן שאני נשענת על הלוקר ואני לא מתייחסת למילה ממה שהיא אומרת, אני מסתכלת על קורה, מנסה לפענח למה אני רוצה להכיר אותה כל כך ״אליסון?!״ היא מתעצבנת עליי ואני מסתכלת עליה ״מה?״ אני שואלת ״את בעיניין של לצאת היום?״ היא שואלת ואנחנו מתקדמות לקפיטריה ״לא יודעת, מי ישמור על סטייסי?״ אני אומרת ״תביאי אותה אליי״ היא אומרת ואני מחייכת ״אני לא רוצה להטריח את אמא שלך״ אני אומרת והיא מגלגלת עיניים ״אמא שלי אוהבת לבלות עם סטייסי, מי לא יאהב?״ היא אימרת ואני מחייכת ״היום ב20:00״ היא אומרת ״ניפגש״ אני אומרת והיא מתקדמת לכיוון השיעור הבא שלה.


When the moon is full..Where stories live. Discover now