ערמומית כשועל

4

רצתי... לא הסתכלתי לאחור
רצתי ורצתי הרגשתי את האוויר על פני.
את הצמחיה על רגלי היחפות, את האדמה הלחה שמרכחת כול פסיעה מגושמת שלי רציתי לעצור. רגלי רעדו האוויר כבר לא הצליח להיכנס ניסיתי לעצור ונפלתי התגלגלתי על כול הבוץ והאדמה ונפלתי לאגם
בעודי נלחמת במיים וברצון הנועז לנשום ניסיתי לשחות למעלה אבל לא הצלחתי
הרגשתי שאני נשאבת ולא הצלחתי לעלות נמשכתי עוד ועוד למטה עד שכבר לא הרגשתי כלום
חושך...קור...תחושת חנק.
האם ככה מרגיש הסוף? לא מרגישים שלווה?
אמא את פה? לואי? מישהוא??
כלום. רק הדממה עונה
תחושות מגעה מופיעות בידי ורגלי.
אמא?? זאת את אני לא רואה אותך, אני לא רואה כלום.
קר לי.
ניסיתי לפקוח את עיני ולא הצלחתי
אולי גם לא ממש רציתי אבל אני רוצה לראות את אמא שלי תפקחי עיניים מוניק תפתחיי!!
"חייבים להציל אותה" שמעתי קולות.... "הסתכלתי לנשמתה והיא ראויה להצלה חייבים"....
קולות לא מוכרים מדברים סביבי
אני רוצה לומר להם שקט אני רןצה לנוח
אבל משהוא חוסם את המילים שרוצות לצאת
לחץ מחניק בגרון שמקשה עלי גם לנשום
לא רציתי להתעורר לא רציתי לחזור למציאות לא רציתי לחזור לתחושת קור לא רציתי לחזור לאור רציתי להישאר בחשכה
אבל ממש רציתי להשתעל משהוא הציק לי בגרון ולא נתן לי לנשום ולחשוב
אז השתעלתי ממש חזק אני חושבת שיצאו מיים מפי אז השתעלתי השתעלתי עד שהתעוררתי...
פקחתי את עיניי וראיתי מסביבי להקת שועלים
(קול של השתעלות)
כולם הסתכלו עלי בבת אחת ונלחצתי
שועלים... שועלים אמיתיים והם מקיפים אותי!
הם אוכלים בני אדם?? נסיתי לקום אבל ממש כאב לי הראש והחזה לא הצלחתי לקום וכולם עדיין מסתכלים עליי
"מוניק אל תקומי את בסכנת חיים גדולה" שמעתי קול כמו של מלאך
שיעול... "מי זה? אמא?? לואי?? אתם פה??"
שועל אחד התקרב אלי אשר נראה זקן
כאב לי מאוד הראש והחזה ממש רציתי להשתעל שוב אבל לא רציתי להבהיל את השועלים שלא יתרפו אותי
השועל התקרב אלי וליטף את מיצחי
..."סכנת חיים גדולה אבל אני יכול להציל אותך...
השאלה אם את ראויה לזה..."
"סליחה??" השתעלתע שוב ושאלתי בקושי ניסיתי לקום וממש כאב לי עמדתי והרגשתי שהגוף שלי ממש לא הסכים לכך שאני יזוז כאב לי ממש ניסיתי ללכת אבל נפלתי והתעלפתי
נ.מ השועל: (20 דקות קודם לכן)
הליילה הוא לייל ירח מלא זה ההזדמנות שלי להראות ללהקה ששווה להשאיר אותי ולתת לי אבן גם! כולם כבר קיבלו חוץ ממני לא הצלחתי להראות מספיק שליטה בכוחות שלי...
לכולם יש רק 2 לייילות כול חודש להתאמן.. זה לא פייר האימון כולל למצאו בני אדם להביט לנשמתם ולשנות בה משהוא עם הוא רע אז לשנות אותו לטוב... אם הוא עצוב לשנות אותו לשמח......
לך תמצאה בן אדם בליילה.
הם תמיד בתזוזה ואם הם לא אז הם הורגים אותך
אבל התאמנית מלאא והגיע הזמן להוכיח!!
ואני יוצא מוקדם לחפש בן אדם להטעות אותו ולשמור עליו עד שהירח יתן לי כוחות
כן הרעיון הזה לא יוכל להיכשל
אני מסתובב ביער ופתאום שומעה נשיפות כבדות ואני קולט בן אדם שהיא ילדה שרצה מהר מאוד מאוד אני רץ אחיה ושומר על מרחק בכדי שלא תבחין בי
ואז היא נפלה התגלגלה הרבה והחליקה לתוך האגם רצתי לראות מה איתה ולפטע זה קרהה!!
ניצוצות החלו להתאסף באוויר היסתכלתי למעלה והירח היה בשיאו עכשיו זה הזמן!!
ניסיתי להביט לנשמתה ןראיתי ילדה.. ראיתי עצב גדול מאוד ראיתי אובדן ריקנות
תחושת קור ומוות.
לא רציתי להמשיך לראות עצמתי את עיני והתרכזתי ביציאה
ופתאום שמעתי קול של אישה שקורה לעזרה
"הצילו בבקשה תצילו אותה היא לא יכולה למות אתה!! בבקשה תציל אותה היא כולכך טובה
היא רק ילדה מגיעה לה כולכך לחיות"
פכחתי את עיני וראיתי אישה צנומה ויפה שממש מזכירה את הילדה. אותה אישה החזיקה תינוקת קטנה בתוך שמיכות שהיתה נראת ישנה
האישה התקרבה אלי והתחננה שאציל אותה
וזאת היתה אותה ילדה שטבעה באגם אני בטוח
יצאתי מנשמתה וקפצתי למיים בנסיון להוצאי אותה
היא היתה קלה ורזה מאוד ממש כמו שלד
יצאתי מהאגם כשידה של הילדה בפי וגררתי אותה ללהקה
"חייבים להציל אותה הסתכלתי לנשמתה והיא ראויה להצלה. חייבים"....
כמובן שהם נבהלו מייד שהם ראו אותי מבאי בן אדם אשר נראה מת ללהקה במיוחד בלייל ירח מלא
הרי אנחנו קדושים ביום הזה אנחנו לא אוכלים בני אדם אלא רק מה שהטבע שולח
כולם התאספו סביבי והשאלות התחילו להישמע בבאלגן
"מה אתה עושה??.....אתה מפיר רת הקלל הקדוש ביותר שלנווו....... חצוף תיקח אותה מפה.."
וכו וכו... התעלמתי מהם וחיפשתי את המנהיג שלנו שרק לו יש הכוח להציל אותה
הוא הגיעה בליווי מכובד של הלהקה וכשראה את הילדה נעצר והסתכל עלי ישירות במבט שואל הוא היחיד שלא התנפל עלי הוא היחיד שעדיין מאמין בי.
נו יש לי מזל שהוא אבא שלי אחרת גם הוא לא היה מאמין בי
התקדמתי אליו בראש נפול בכדי לסמן כבוד והוא ליקק את לחיי והרמתי את ראשי "אני חייב לדבר איתך זה חשוב יותר מהטקס!!"
הוא לקח אותי הצידה
"מה העיניין" הוא שאל באהבה.... וסבלנות
אהבה שרק ממנו יכולתי לקבל ולהרגיש כולכך התגאתי בו
"אבא...כלומר אדוני!! אני חיפשתי אחר בן אדם בכדי להשלים את המשימה לשמה התאמנתי היבטתי לנשמתה..." פה עיניו של אבי נפתחו כסימן לשימחה.
"ואני חושב שראיתי את אימה מתחננת שנציל אותה היא דיברה אלי והתחננה הייתי חייב להוצאי אותה ואני מתחנן בפניך תציל אותה!!"
אבא שלי הסתכל בי עמוקות וחשב אני חושבת שכמעט יכולתי לקראו את מחשבותיו
"אני יעיף מבט בה ונראה מה אפשר לעשות...:
"אני גאה בך בן!!"
"תודה אבא"
"היא מתעוררת" משהוא צעק
הוא התקדם אליה
היא משתעלת ומים יוצאים מפיה היא ניסתה לקום אבל לא הצליחה
"מוניק אל תקומי את בסכנת חיים גדולה". הוא אמר לה בקול שקט ורך
הוא יודעה את שמה?? לשבתי בהתפעלות
היא השתעלה ושאלה בקול חנוק..
"מי זה? אמא?? לואי?? אתם פה??"
אבא שלי התקרב יותר אליה
פתאום הרגשתי כאב חד בראש ובחזה שלי הרגשתי תחושת חנק נאנקתי בשקט שאף אחד לא יבחין בזה
הוא התקרב אליה וליטף את מיצחה
"סכנה חיים גדולה אבל אני יכול להציל אותך...
השאלה אם את ראויה לזה..." הוא אמר לה
"סליחה??" היא שאלה בקושי וניסיתה לקום וממש כאב לי היא נעמדה והרגשתי שהגוף שלי ממש לא הסכים לכך שאני יזוז כאב לי ממש היא ניסתה ללכת... נפלתי והתעלפתי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סורי שאין פסיקים ונקודות פשוט ממש אין לי כוח לסדר את זה...😪
אבל אם קשה לכם לקראו ככה תכתבו לי ואני יחזיר את סימני הקריאה (אבל אני עדייו שמה סימני ציטוט..)
ואני חושבת שהגיע הזמן!!
אני ממשיחה ב2 כוכבים🤩
ותגובה אחת!
Love you!!!😍