ערמומית כשועל

11

היא התחבא מתחת לשולחן בידיע שזה המחבוא הכי גרוע בעולם ושרוב הסיכויים יתפסו אותה
אבל היא לא תיתן לזה לקרות היא אחזה חזק וקרוב לליבה את תיק העזרה הראשונה.
האומנת נכנסה וישבה על הכיסא.
מוניק פחדה לנשום טעות אחת הלך עליה ןעל לואי.
אחרי האומנת נכנס האיש הרע הזה אותו אחד שקשר אותנו לאופנוע ןהריץ אותנו אותו איש שהרעיב אותנו כמעט למוות אותו איש שירה בלואי ושכמעט הרג אותי
"עדיין לא מצאתי אותה אבל כשאמצא היא לא תוכל לומר איה מרוב ש..
"תרגע בני".נשמע קולה של האומנת
זה לא שאתה באמת יכול לעשות לה את זה
חבל לפנטז סתם. תאמין לי זה מבאס
למה? גם ככה לאף אחד לא אכפת ממנה אם יקרה לה משו.
אז פה אתה טועה! איך אתה חושב שהיא הגיע לפה?
אני לא מבין למה את חושבת שזה מעניין אותי
יש לה משפחה!! או לפכות חצי! יש לה אמא
היא הפקידה אותה פה והבטיחה שתבוא לקחת אותה אבל מעולם לא חזרה.
כי היא מתה! בני אמר בספקנות.
איו לה אף אחד ככה כתוב בתפסים של הממשלה.
תחשוב על זה. גברת רוח ענתה לו ללא סבלנות
היא היחידה שהפקידו אותה פה.
היא היחידה שצבוע בירוק.
אין לאף אחד פה קרוב משפחה.
זאת הסיבה שאני שונאת אותה תמיש הרגשתי שהיא רצה מעל כולם. עליה לא קיבלתי כסף מהממשלה.
אני בטוחה שאמא שלה חיה. אחרת ממי אני מקבלת כול שנה כסף על ההחזקה שלה?
זה למה לא גמרתי אוץה עד עכשיו.
זה למה ביקשתי שתתעלל רק בילד ולא בילדה .
מוניק מתחת לשולחן שומעת את הכול ולא מצליחה לעכל.
אמא!! אמא שלי חיה?? היא לא מתה??
למה היא השאירה אותי פה?
דמעות החלו לזחול לארובות ענייה. אבל היא עצרה אותם. אסור לה עכשיו לבכות.
דפיקות על הדלת העירו את מוניק מערעוריה
היא הסתכלה על רגליה של האומנת עוקבת אחרי כול תנוע ומכווצת את גופה שלא תיפגע ברגליים של אחד מהם.

×××××××××××××××××××××××××××××
קיבלתי כמה ביקורות על הפרקים האחרונים.
הפרק הזה.
הוא קפיצה קטנה להמשך הסיפור.
בפרקים הבאים מתחילים להבין את הסיטואציה של הפרק הזה.