ערמומית כשועל

7

"שמה היה רייצ'ל" קסטו שכנרא הוא אבא של של קזומי אמר כשנכנס לחדר
"היא היתה מדהימה! היצלנו אותה כי היא היתה ראויה"
"אבל זה סיפור ארוך ומורכב ואין לנו זמן אליו
קזומי את יכול ללכת אני אהיה איתה עכשיו". הוא פנה אל השועל שליידי
קזומי התרומם התמתח והתקדם אל כיוון היציאה מהמערה
שוב לא יכולתי להוריד את עיני ממנו גופו היה צנום ופרווה כתומה כיסתה את כל גבו ביטנו היה לבן ורגלו היה בצבע שחור ממש דוגמה נפלאה של שועל!
זנב עבה היטלטל מצד לצד לגופו זנב עבה מאוד בצבע כתום וחום ואפילו קצת לבן
הוא יצאה מהמערה וחזרתי להביט בקסטו
והוא החל לדבר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מוניק יצאה מהמערה מבולבלת למדי!
מה שקסטו אמר לה בואו נאמר שלא כול אחד יכול להתמודד עם זה. אולי רק כמה אנשים מיוחדים יכולים אבל היא לא שייחה את עצמה אל אותם אנשים מיוחדים שיכולים להבין
ובכול זאת זה קרה לה זה המצב היא צריכה לבלוע את מה שנאמר לה להתמודד עם מה שקורה ולנסות להמשיך לחיות כרגיל זה המצב היא אמרה לעצמה שוב ושוב כדי לא להתחרפן
אחרי הכל יש איזה שהוא צעד אנושי בה עדיין והיא צריכה לשמור עליו נורמלי!
היא ממשיכה להתקדם מחוץ למערה
בחרה להתיישב על סלע שטוח וגדול
היא הסתכלה על גורי שועלים משחקים אחד עם השני ואמהות שלהם משקיפות מתחת לצל של ענף
היא חיפשה בעיניה את קזומי
וראתה אותו מנמנם בשלווה בצילו של העץ החליטה ללכת אליו רק איתו היא הרגישה מוגנת
מוניק קמעט הגיע אל העץ אשר מתחתיו קזומי שנראה כישן שנת ישרים
אבל זאב גדול ואפור עצר אותה בדרכה אליו.
זה היה פיור והוא היה נראה כועס. מוניק לקחה כמה צעדים אחורה כי לא רצתה לגמור ארוחה בפיו של הזאב הוא התקרב אליה כמה צעדים גם ואמר "אולי קזומי וקסטו מאמינים בך ובוטחים בך אבל שתדעי שאני שם עלייך עיניים אני לא חושב שתצליחי הסיפור הזה יגמר בדיוק כמו לפני 15 שנה". והלך משם זועם
מה הוא רוצה ממני חשבה מוניק ומה לעזאזל קרה לפני 15 שנה מוני תחילה להתקדם שובו אל העץ והתישבה לייד קזומי
היא הסתכלה על העננים ונשמה עמוק
היא חשבה שוב על לואי ועל מה שקרה ועל אמא שלה ועל החיים שלה ועל מה שהולך לקרות בעצם היא לא יודעת מה הולך לקרות בעתיד היא גם לא יודע מה קרה לה בעבר אבל היא יודעת שהיא חייבת למצוא את לואי הוא אמר לי שהוא אוהב אותי לא ידעתי שהוא מרגיש את זה אליי ואולי הוא כבר מת אולי הוא עדיין מחפש אותי המחשבות האלה הדאיגו מאוד את מוניק
המחשבה על מה שקסטו אמר לה במערה קודם אלה לא חיים שהיא תוכל להתרגל אליהם
הוא אמר בעצמו שהיא חייבת לשמור את הסוד אסור לספר לאף אחד מה קרה פה אסור לך לספר לאף אחד מה שהיא גילתה
היא חייבת לשמור את זה בסוד ולהבטיח את סודה
וזה לא הכל מסתבר שבכל ליל ירח מלא היא תצמיח אוזניים וזנב והיא תקבל כוחות שועלים מוזרים את זה היא עדיין לא הבינה כולכך
והיא גם לא הבינה למה לא נותנים לה ללכת
ולמה הזנב והאוזניים האלה לא יורדות ממנה
"את לא תישארי כך כול הזמן" הקול של קסטו הידהד בראשה
"רק בלילות של ירח מלא יצמחו לך האוזניים והזנב ורק למחרת בבוקר תחזרי לצורתך הרגילה"
קסטו הסביר לה הרבה מאוד דברים בנוגע לשינוי שהיא צריכה לעבור ומה שהיא עברה כמובן שכל מילה שניה הוא הזהיר אותה שאסור לספר והיא חייבת לשמור בסוד
יללה קולנית נשמע באוויר ועוררה את מוניק ממחשבותיה
השקיעה כבר התחילה.
מוניקה מביטה בכל השועלים נכנסים למערה ולצידה גם קזומי התעורר
בוקר טוב נראה שישנת מעולה מוניק אמרה לקזומי
הייתי מאוד עייף עכשיו בואי כולם נכנסים אל המערה הגיע הזמן לאכול מוניק נזכרה שמאתמול בלילה לא הכניסה לפיה שום דבר פתאום היא שמעה את בטנה מקרקרת והיא הייתה רעבה מאוד מאוד היא התרוממה עם קזומי ושניהם התקדמו אל המערה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הי אני ממש מצטערת על זה שאני מעלה לא מסודר
אבל עכשיו אני העלתי באמת 2 פרקים באותו היום🥳
אני גם ממש רוצה להודות לכם על הפירגון אין עליכם!!!
love you!!♥️♥️