כל הטימטום שעובר לי בראש ועוד קצת ציורים

הגעתי למסכנה עצובה

הגעתי למסכנה שקטרה היא אחת הדמויות הכי שטוחות ולא מורכבות מכל הדמויות היותר ראשיות.
עצוב לי.

לדוגמה, אנג משתנה במשך כל הסדרה. הוא לומד דברים חדשים והופך מילד שטוטניק למנהיג רציני (לא תמיד).

סוקה, עם כל הקטע של יואה וסוקי. מישהו חשב על הפעם ההיא שסוקי וסוקה כמעט התנשקו, אבל סוקה התרחק, בברור בגלל הירח מאחוריו. הוא לא רצה לנשק את סוקי כשהוא יודע שיואה צופה בו.

טוף מדהימה. היא משתנה ומתחזקת ומגלה דברים. בקומיקסים בכלל, המשפחה שלה וגם באגדה של קורה אפשר לראות את זה.

שאני לא אתחיל בכלל לדבר על צוקו. הוא עובר מלא, ומשתנה ולומד על עצמו ועל אחרים. הוא נלחם מול המשפחה שלו, וניצח! 

אזולה, בתור הדמות הרעה, מורכבת באופן מדהים. היא לאט לאט מאבדת את השפיות שלה ורואים את זה בולט ממש קצת לפני ההכתרה שלה. כמה אמא שלה חשובה לה, כמה חשוב לה שהיא תעריך אותה, וכמה זה משפיע על ההתנהגות שלה.

קטרה, טוב, היא מדהימה, אין ספק. אבל היא בקושי משתנה במהלך הסדרה. היא תקועה מדי על המוות של אמא שלה, וזה לא השתנה בכלל. כל הדמות הזאת סובבת סביב המוות הזה, אבל היא הייתה בערך בת חמש כשזה קרה! היא אמורה לזכור בעיקר פלאשבקים מהמקרה הזה. אם כבר סוקה הוא זה שצריך לזכור את זה בבהירות כזאת. 
כן, יש לה את הקטע עם הכשפות דם. אבל זה בערך פרק אחד. חבל שלא עבדו עליה טיפה יותר.

אני לא יודעת אם אני צודקת ואני ממש מקווה שאני טועה. 

מאוד מקווה שאני טועה.