† פרק כחול †
התעוררתי עם כאב ראש חזק וסחרחורת.
זיהיתי את החדר שבו הייתי. המזכירות. בחדר היו איתי אוסטין וזואי אחותי הקטנה.
אוסטין ראה שהתעוררתי והתקדם לעברי במהירות.
ניסיתי לקום והוא מיד השכיב אותי בחזרה ונישק אותי נשיקה קטנה בשפתיים וסידר את שיערי.
הסתכלנו אחד על השנייה עד שהבנו שזואי מסתכלת עלינו ומרגישה קצת לא קשורה.
"את יכולה ללכת זואי.. אני בסדר.." אמרתי בחיוך קטן.
"את בטוחה?" שאלה זואי. איזו חמודה היא.
"כן, כן בסדר.. אוסטין פה איתי אני מסתדרת" אמרתי ואני ואוסטין חייכנו אליה.
"טוב אז אני אשאיר אותכם כאן לבד" אמרה והתקדמה אלינו. היא חיבקה אותי ואז את אוסטין.
"בלי שטויות" אמרה עם חיוך שובב וקריצה. היא יצאה מהחדר משאירה אותי ואת אוסטין לבד בחדר.
"אז איך את מרגישה?" שאל לאחר שזואי יצאה מהחדר.
"ככה ככה.. ממש כואב לי הציצי ויש לי סחרחורת" אמרתי והחזקתי את שדיי בשתי ידיי ואוסטין צחק כתגובה לכך.
"הבן זונה הזה, אני יכולתי להרוג אותו! מה הוא חושב לעצמו שהוא יכול ככה לגעת בך?! אני שונא אותו כל כך!!" אוסטין התרגז ממש ובצדק.
גם אם אני הייתי במקומו (כלומר, אם אחת הבנות הייתה באה ונימרחת עליו גם אני מתעצבנת ומגיבה בצורה כלשהי)...
"אוף! אין לי כוח לדבר על המזדיין הזה! אני רוצה ללכת הביתה" אמרתי בעצבים כשנזכרתי באמת עד כמה אני שונאת את בראיין.
"בראיין הושעה מבית ספר לשבוע בגלל שהטריד אותך מינית וגם בגלל שהלכנו מכות" אוסטין אמר וסידר את שיערי שוב.
"אז זה אומר שגם אתה מושעה, לא?"
"כ..כן, אבל רק למשך יומיים כולל היום. כלומר אני ואת הולכים הביתה עוד מעט וגם מחר אני לא בא לבית ספר" אוסטין אמר וחייך חיוך נבוך ומתוק.
"אז למה אנחנו לא הולכים כבר?" שאלתי כשמחשבה שעוברת בראשי הרבה פעמים עוברת בראשי שוב ואני כבר מחכה ללכת הביתה עם אוסטין.
"כי האחות צריכה לחבוש לך את החזה" אמר בפשטות.
"זה כבר לא חשוב אני מרגישה טוב יותר, בוא" אמרתי קמה מהמיטה שהייתה שם וגוררת אחרי את אוסטין.
התקדמנו אל עבר החנייה של תלמידי בית הספר שלנו. חיפשנו בענינו את מכוניתו של אוסטין וכשמצאנו אותה נכנסנו אליה.
נסענו לכיוום ביתו של אוסטין ושותפיו ומכיוון שעכשיו הם בבית ספר, יש לנו בית ריק.
לאחר נסיעה של 15 דקות בערך הגענו לבית הגדול והחדש מכיוון שעבר לפני חודש שיפוץ רציני.
YOU ARE READING
because of who you are
ChickLitאליסון, מירנדה גוהנסון. זהו שמי המלא, אך כולם קוראים לי אליסון. זוהי השנה האחרונה בבית הספר, והשנה הזאת, היא שנה קצת שונה מהשנים האחרות. בסיפור יהיו תכנים: * מיניים * קללות ומילים גסות * יתתכן שגם אלימות. מקווה שתהנו (לא דארק).
