because of who you are

chapter 1

POV אליסון

"בוקר טוב בייב" אמרתי כורכת את ידיי סביב צווארו של אוסטין ומנשקת אותו רכות על שפתיו.

"בוקר טוב לאב.. התגעגעתי אלייך כל הסוף שבוע" אמר לי בשקט ונישק אותי נשיקה חטופה של השפתיים.

"טוב, אתה בא לשיעור? נמאס לי לשמוע את מר. פארקר צורח עליי על זה שאני תמיד מאחרת" אמרתי לאחר שהתמזמזנו מעט בפינת המסדרון..

"כן הוא באמת צורח עלייך המון בזמן האחרון" אמר וצחקנו מדבריו בזמן שהתקדמנו אל הלוקרים כדי לקחת את הספרים לשיעור היסטוריה.

אני התקדמתי אל הלוקר שלי ואוסטין אל שלו.

בזמן שאני הסתבכתי עם בגדי המעודדות המזויינים האלה שהסתבכו במפתח הפנימי של דלת הלוקר הרגשתי שמישהו צובט לי את התחת.

הסתובבתי וראיתי את בראיין מחייך חיוך ממזרי וכל החבורה שלו מאחוריו בוהים בי.

בראיין, הוא אחד מהילדים השנואים על אוסטין.

הוא היה איתו פעם בקבוצה הפוטבול ובגללו אוסטין שבר את הכתף וגם את הרגל.

לא רק אוסטין שונא את בראיין, גם אני. אין לו אפילו חברה.. הוא נראה כמו פלוץ. או יותר נכון כמו עבריין.

אוסטין שם לב למה שקרה ומיד התגונן עליי.

"חתיכת בן של זונה מה נראה לך שאתה נוגע לה בתחת?!" אוסטין צעק לעברו ודחף את בראיין על הקיר.

"היא שווה, למה שרק אתה תזכה לגעת בה?" צעק לעברו בראיין ודחף את אוסטין על הלוקרים.

מכאן התחילו המכות. אוסטין דימם מהגבה והשפה ובראיין מהאף והיו לו כמה חבורות ושריטות על הידיים והפנים.

כל הנערים והנערות שהיו מסביבינו התאספו במעגל. חלקם חיממו את העניינים וחלקם ניסו להפריד בין השניים.

"בראיין, אוסטין די! מספיק!" צעקתי על שניהם והתחלתי לבכות.

בראיין יכול להרוג משהו כשהוא עצבני. ועכשיו, הוא נראה ממש עצבני.

התקדמתי אל שניהם ועמדתי ביניהם מנסה להפריד. בראיין לא הצליח להשתלט על עצמו וניסה לתת אגרוף לאוסטין אבל זה פגע לי בחזה.

חוץ מהנפילה ומהמכה החזקה שקיבלתי בראש... אני כבר לא זוכרת כלום.

★★★★★★★★★★★★★★★★★★★

אז.. זה הפרק הראשון הוא יצא קצת משעמם וקצר אבל זה כדי להשאיר קצת מתח.

אז מי שהבינה לפי התמומה (או לא) אוסטין, החבר של אליסון הוא אוסטין מאהון.
בסיפור הוא לא מפורסם או זמר הוא ספורטאי מצטיין.

מקווה שאהבתן ♡♥♡