Pov אליסון
"מזל טוב בייב.. את כבר לא בתולה.. את אישה".
המשפט הדהד לי במוח.
אוסטין נשכב לידי במיטה מתנשף בכבדות מנסה להסדיר את נשימתו וכך גם אני.
אני פאקינג לא מאמינה שאיבדתי את הבתולים של עכשיו.
ידיי רעדו מעט. הייתי עוד בהלם הזה, בשוק.. זה כל כך כאב ( ועדיין כואב ) אבל אם כל כמה שזה כאב.. בחיים שלי לא הרגשתי כל כך טוב ככה.
לחצי שעה הייתי בעולם אחר לגמרי. שחכתי מכל הצרות שיש לי על הראש, שחכתי מה זה סבל אחר שהוא לא הכאב הזה, או מה זה האושר והעונג שחוויתי בפעם האחרונה.
זה היה פשוט מדהים. ואני גאה בעצמי כל כך.
אני גאה בעצמי שהצלחתי לקדם את מערכת היחסים שלי ושל אוסטין.
אני גאה בעצמי שהחלטתי לסמוך עליו ולתת לו לראות את גופי.
אני גאה בעצמי שעשיתי את זה סוף סוף.
הרבה פעמים תהיתי לעצמי מתי תיהיה הפעם הראשונה שבה אעשה את זה?, ואם מי?, ואיפה?, ואיך?, ואיך זה ירגיש?...
כל כך הרבה שאלות רצו לי במוח.. אפילו שבוע שעבר, ואני שמחה שעכשיו יש לי תשובות לשאלות שלי.
יצאתי מכל המחשבות שלי כשהרגשתי את ידו של אוסטין של ידיי.
"היי.. למה את רועדת כל כך?" אוסטין שאל בלחש, אבל לחש מרגיע.
הפניתי את מבטי אליו וחייכתי. אני שמחה שאנחנו ביחד. אנחנו כבר שנתיים יחד ואף פעם לא נפרדנו או 'לקחנו הפסקה'. נכון שרבנו קצת לפעמים והתווכחנו, אבל.. איזה זוג נורמאלי לא רב או מתווכח אחד עם השנייה לפעמים?!
"א-אני רועדת כי כואב לי אבל במקביל, כמות העונג שקיבלתי עכשיו היא מדהימה ואני צריכה לעכל את זה רגע. טת ההרגשה ואת התחושה.
ואוסטין.. אני שמחה שסוף סוף עשינו את זה. חיכיתי לזה המון זמן" אמרתי כנה איתו לגמרי.
"אליסון.. בייב, גם אני שמח שעשינו את זה סוף סוף. ידעתי שיגיע היום שזה יקרה. לא רציתי ללחוץ עלייך או משהו, רציתי שזה יבוא מעצמו.
אני אוהב אותך" אוסטין אמר נשכב מעליי כאשר משקל גופו על ידיו ואני מרגישה את זקפתו בין רגליי.
"גם אני אוהבת אותך" אמרתי ומיד הרגשתי את שפתיו של אוסטין נוחתות על שלי.
שפתינו נעו בקצב אחיד ואיטי. השפתיים שלנו התחברו אחת לשנייה, כאילו נועדו זו לזו.
אהבתי את ההרגשה של שפתיו על שפתיי אבל זה היה קשה להשאר כך הרבה זמן משום שנגמר לנו האוויר.
התנתקנו אחד מהשנייה ללא רצון.
"את באה למקלחת?" שאל אוסטין ולקח בגדים מהארון.
הנהנתי לו כהסכמה.
"אולי מחר ניסע לים? במילא אתה מושעה מבית ספר.." אמרתי מנסה להציע איזה רעיון לתעסוקה מחר שלא נשתעמם.
"אפשר לנסוע.. דווקא מתאים לי ממש חם השבוע" אוסטין אמר וחייכתי אליו.
"אז אחרי המקלחת אתה תוכל להסיע אותי הביתה כדי שאקח בגדים ובגד ים למחר?" שאלתי למרות שבטוח שהוא יסיע אותי כי בכל זאת... אני לא אכנס עם חוטיני וחזייה לים.
למרות שבמחשבה שנייה, זה יכול להיות די מגניב. אבל אוסטין ירצח אותי וירצה לנסוע איתי לים לא כדי לבלות איתי, כדי להטביע אותי בגלים.
אני חושבת שתוכנית א' טובה יותר. אני אקח בגד ים.
נכנסנו אל תוך זרם המים, מסבנים אחד לשנייה את הגוף. לאחר 15 דקות ( פחות או יותר ) יצאנו והתנגבנו במגבת הענקית והלבנה יחד.
אוסטין יצא מחדר האמבטיה שהיה צמוד לחדרו כדי לקחת את בגדיו.
"בייב.. יש מצב אתה מביא לי טמפון מהחדר של אלכסנדרה?" שאלתי את אוסטין כשאני נמצאת בחדר האמבטיה והוא מתלבש בחדרו והדלת ביני בינו פתוחה.
( אלכסנדרה היא אחת מהידידות הטובות של אוסטין והיא גם אחת משותפיו למגורים ).
"מה.. את במחזור?" שאל בדאגה משום ששבוע שעבר הייתי במחזור.
"לא, תירגע.. פשוט יש עוד קצת דם ממקודם אז אני מעדיפה לא לקחת סיכונים עם פד..." אמרתי מקווה שיבין אותי.
הוא הנהן כתגובה והלך לחדר שליד חדרו. לאחר מספר שניות חזר עם טמפון בידו. הוא הושיט לי אותו והתיישב על המיטה צופה בדבר ה'מרתק' הזה של החדרת טמפון לנרתיק.
( מצטערת עם יש בנות שהוטרדו ).
אני כבר לא מתביישת ממנו משום שעכשיו הוא ראה את גופי.
אוסטין הוציא מן הארון חולצת טי לבנה ופשוטה וגדולה. לבשתי אותה לאחר ששמתי את החוטיני שלי ונכנסנו למיטה לשינה.
באמת שסקס זה דבר מעייף.
★★★★★★★★★★★★★★★★★★★
יצא לי פרק די קצר, מקוה שאהבתן.
ורציתי שיהיו תגובות.. לדעת מה אתן חושבות על הסיפור בנתיים, או על הכתיבה, על הדמויות, העלילה.
אני תמיד שמחה לביקורת והערות.
ודרך אגב מה אתן חושבות על הכריכה החדשה לסיפור??
YOU ARE READING
because of who you are
ChickLitאליסון, מירנדה גוהנסון. זהו שמי המלא, אך כולם קוראים לי אליסון. זוהי השנה האחרונה בבית הספר, והשנה הזאת, היא שנה קצת שונה מהשנים האחרות. בסיפור יהיו תכנים: * מיניים * קללות ומילים גסות * יתתכן שגם אלימות. מקווה שתהנו (לא דארק).
