Pov אליסון
"בייב... קומי" שמעתי קול מוכר אומר לי בשקט ומנער אותי קצת.
"מממ לא.." אמרתי כשעיניי עוד עצומות.
"נו לאב, יש לך עוד שעה אימון גמישות את צריכה להתארגן. הבנות כבר עלו למעלה" אוסטין רכן אליי והעביר קבוצת שיער אל מאחורי אוזני.
פקחתי את עיניי באיטיות וראיתי שכל הבנים בסלון, רואים טלויזיה. (כלומר כל הבנים שגרים בבית הזה)..
"אוף נו.. אין לי כוח" אמרתי מתיישבת בעצלנות על הספה כשאני מנסה להעביר את כאב הראש החזק שלי שאליו מתווספת גם סחרחורת.
"יאללה הבנות כבר עלו להתלבש" אוסטין אמר כשהוא מנחית לי נשיקה קטנה על השפתיים.
קמתי בעצלנות מהספה אל כיוון המטבח. לקחתי לי כוס עם מים קרים מהקולר והוספתי גם קוביות קרח. המים היו ממש קפואים וזה מה שיעזור לי עכשיו להתעורר.
שתיתי את כוס המים במהירות משום שהייתי ממש צמאה. לאחר שלא השארתי שום טיפת מים נוספת בכוס, עליתי לחדרה של לוסי אחת משותפות הדירה. היא ביחד איתי בקבוצת המעודדות ואנחנו חברות טובות עוד מבית הספר היסודי.
טקטקתי פעמיים על דלת חדרה של לוסי ולא חיכיתי אפילו שתענה לי. נכנסתי לחדר שלה רואה אותה ליד הארון הגדול כשהיא מקפלת את בגדיה הנקיים שחזרו מהכביסה.
"הי לוס, יש מצב את מביאה לי בגדים לאימון? זה היה ממש ספונטני.. הבגדים שלי בבית" אמרתי בקול עייף עוד והתיישבתי על מיטתה הגדולה.
"כן בטח. את צריכה גם הלבשה תחתונה?" לוסי שאלה ואני הנהנתי בעיייפות.
"כאילו רק חוטיני, או תחתונים בלי תפר אם יש לך..." אמרתי והיא הנהנה ופנתה בחזרה לארון.
"אני לא רוצה ללבוש תחתונים רגילים" אמרתי בשלילה ובתגובה לכך לוסי גיחכה.
"תגידי.. כמה זמן לאחר הסקס הראשון צריך לכאוב?" שאלתי והיא הסתובבה אליי באיטיות.
"את איבדת את הבתולים שלך?" היא שאלה באיטיות וחייכה אליי חיוך ענק.
"כן, היום כשאני ואוסטין הלכנו מבית הספר, ניצלנו את זה שהבית ריק... שכבנו" אמרתי והיא צרחה וחיבקה אותי.
"נו?! איך היה? הוא טוב במיטה?" לוסי שאלה בהתרגשות ושתינו מחייכות כמו זוג אילגות.
"אוקיי, אוקיי, תירגעי.. אז ככה... זה היה ממש כואב אבל אחר כך זה כבר היה יותר טוב.. כאילו גם עכשיו ממש כואב לי. ולדעתי הוא ממש טוב במיטה. הוא דאג לי כל כך והוא לא עשה את זה חזק מידי, הוא ממש התחשב בי. אחר גם עשינו סיבוב שני.." אמרתי מחייכת כמו מטומטמת.
"סיבוב שני?! על הפעם הראשונה?! שמעי אחותי.. את חיה!!" לוסי החמיאה לי.
"אבל אני כבר אמרתי לו שזה לא הולך להיות כל יום למרות ששנינו זוג חרמנים."
YOU ARE READING
because of who you are
ChickLitאליסון, מירנדה גוהנסון. זהו שמי המלא, אך כולם קוראים לי אליסון. זוהי השנה האחרונה בבית הספר, והשנה הזאת, היא שנה קצת שונה מהשנים האחרות. בסיפור יהיו תכנים: * מיניים * קללות ומילים גסות * יתתכן שגם אלימות. מקווה שתהנו (לא דארק).
