לא היה בידו שעון. אך עבר הרבה זמן, יותר מידיי זמן! נראה כאילו לא רצו לחפסו או שנתקלו בבעיה. לכן ניסה לחזור על עקבותיו. התחיל להחשיך וג'ק התבלבל בין הסמטאות הצרות, הן נראו בחושך כאותו הדבר. לא היו מנורות באזור זה של העיר, האזור היה נטוש כבר שנים רבות. הירח הוא היחיד שהאיר את דרכו. לבסוף אחרי שכמעט נכנע לעייפותו, ראה ג'יק אור קלוש. הוא רץ לאברו עד שהגיע לפארק שעשועים נטוש ומוזנח. המתקנים בו היו שבורים ומלוכלכים, ושלט הכניסה כמעט נפל ממקומו. הוא לא הצליח לראות את הכתוב בו, השלט היה מלא בשכבות של אבק ועובש. האור הגיע מהדלפק שבו כנראה קנו את כרטיסי הכניסה לפארק. הוא ניגש לדלפק ושאל: "יש פה מישהו?.... איבדתי את הדרך!" נשמעה תזוזה והגיח מאחורי אחד הארגזים שבדלפק איש זקן, נמוך ושמנמן בעל שיער לבן. הוא לבש חליפה שחורה לבנה, שהדהדקה יותר מידיי על גופו הקטן, פניו היו כעוסות וקמוצות. "הנה עוד אחד" נאנח, "למה מפריעים לי לישון! היה לי חלום כל כך מתוק."
"סליחה שהפרעתי לך לישון, אבל יש אולי בידך טלפון, איבדתי את חברי לכיתה." "טלפון, שמלפון" רטן, "ילד אתה צריך לבוא אחרי!" נשמע פיצוח מנעול ודלת הדלפק נפתחה, האיש יצא ממנה ואמר: "בוא אחרי!" הוא התקדם לעבר הפארק ואילץ את ג'יק לבוא אחריו, אשר עשה זאת מפני שלא רצה להישאר לבדו בחושך הכבד. כשעבר את השער שם לב ג'יק שעורו של האיש נהפך לחום ירקרק, אוזניו התחדדו, בגדיו נהפכו לקרועים ומלוכלכים ולא נשארה אף שערה על ראשו. "למה אתה ירוק" פלט בטעות ג'יק. "אם אתה יכול לראות אותי זה אומר שאתה בטוח צייד."
"מי אתה?.... ומה אתה?" שאל ג'יק בבלבול. "אני הוא זפארוס השומר והמגן של הקן. תקעו אותי במקום הזה כבר כמה אלפי שנים. אני לא יכול לברוח, אני רק יכול לחכות לעוד ציידים שיבואו להגשים את ייעודם. כל פעם זה אותו הסיפור: איבדתי את הדרך, נתקלתי במקום זה בטעות.... פעם היה פה הרבה יותר מעניין, ילדים נהגו לשחק פה שעות, עד שנטשו את המקום והשאירו אותי לבדי!" ג'יק לא ידע איל לענות, האם לרחם אליו? או לכעוס אליו שבלבל אותו עוד יותר! לבסוף זפארוס אמר: "קדימה ילד עליי להראות לך משהו." הוא הוביל אותו למתקן שכנראה היה פעם רכבת הרים ופתח דלת לחדר קטן, שבו הביאו את הכרטיסים לשומר על המתקן. ג'יק ממש יוכל היה לדמיין את הילדים עומדים בתור ומצפים לעלייה למתקן. כמה שהוא לחוות את הנעתם באותו הרגע שהיה כה מבולבל ועבוד בין המציאות לדמיון.
