TIME or GAME OVER

עניין של זמן

#נ.מ טוני בר#

"קרטר אתה חושב שצ'רלי אי פעם תסלח לי?" הסתובבתי במיטה והסתכלתי על קרטר מחליף את בגדי העבודה שלו

"אני חושב שזה עניין של זמן" הוא פתח את כפתורי החולצה שלו "זה לא משהו שאתה יכול ללחוץ עליו, זה יבוא לבד אין לך מה לדאוג"

"כן אבל.." ליקקתי את שפתי והתיישבתי "אני לא יכול שלא"

"תראה טוני" הוא חייך אליי והתיישב על המיטה לידי "היא כועסת, היא לא שונאת אותך, היא במצב רגיש היא לא מבינה זה הכל, אם היא הייתה שונאת אותך היא הייתה זורקת את השרשרת שלך ממזמן"

"היא אמרה שהיא שמרה אותה רק בגלל שאתה תכעס עלייה" הורדתי את מבטי ממנו

"ממש לא, היא יודעת יפה מאוד שזה שלה והיא יכולה לעשות מה שבה לה איתה, הבהרתי לה את זה כשהיא הייתה עוד קטנה" הוא הרים את מבטי, מלטף את לחיי באגודלו והזיז את שערי מעיניי "היא שמרה אותו כי זה היה הדבר היחיד שהיה לה ממך"

"אני מקווה שזה נכון" נאנחתי והנחתי את ידי על ידו 

"אתה צריך לנוח עכשיו" הוא נשק למצחי "מחר יהיה יום ארוך"

"מאוד ארוך" צחקקתי ונשכבתי בחזרה במיטה "אתה יודע ששכחתי כמה כיף זה שאתה מטפל בי ככה, אני כן מרגיש שזה טיפה יותר מידי אבל זה כיף"

"כל מה שתרצה טיי טיי" הוא צחק "מתי שתרצה"

"אז אני רוצה שתחבק אותי עכשיו" חייכתי אליו חיוך גדול ופרשתי את ידי לצדדים

הוא הניד את ראשו ונכנס בין ידי

"אני כל כך אוהב אותך טוני" הוא כרך את ידיו מסביב למותני וקבר את ראשו בשקע צווארי

"גם אני אוהב אותך קרטר" לחשתי וליטפתי בעדינות את שערו "יותר משאי פעם תבין"

"אבל אני מבין" הוא נשק בעדינות לצווארי, נשימותיו מעבירות צמרמורות קלות בגופי "אני אוהב אותך בדיוק באותה מידה, זוכר?"

"עד שאמות" 

"וגם אחרי"

=_=

"אין לי מה ללבוש" התבכיינתי לקרטר, הסתובבתי אליו כשאני מחזיק שני חולצות וזוג מכנסיים, גם אותם זרקתי לערימה שהצטברה על המיטה

"בייבי הוצאת חצי ארון" קרטר צחק והתקרב אליי "ואנחנו גם מאחרים כולם כבר שם חוץ משנינו"

"זה כי אין לי מה ללבוש" הנחתי את ראשי על חזהו "למה אמרת לאיז שאנחנו נבוא לארוחה הזאת?"

"אוקי קודם כל אתה אמרת לו כן" הוא תפח על גבי "ואחרי זה גם תותי וגארט יהיו שם, חשוב שתראה אותם"

"אף פעם לא שאלתי אותך באמת מה היה איתם אחר כך" הסתובבתי בחזרה לארון "לא שאלתי על אף אחד"