(boy×boy)My side & his side

פרק 26-טעות

אחרי המילים הללו הסתובבתי והלכתי עד לחדר שלו, אחרי כמה שניות הוא הופיע בפתח.

לידור מלמל "מה אתה רוצה?" חייכתי; "אותך."

כל הצבע אזל מעורו השזוף והוא נשאר נטוע במקומו. זו בדיוק ההוכחה שהייתי צריך. שמרנו על קשר עין. אם הוא היה רוצה הוא היה עוזב בזה הרגע, אבל, הוא נשאר לעמוד ליד הדלת.

"תנעל את הדלת" פקדתי.

להפתעתי הוא ציית. הוא נעל אותה בדממה והלך לשבת על המיטה שמולי, נצמד לקיר כמתרחק ממני כמה שיותר, כאילו הייתי חולה.

נשענתי קדימה וראיתי איך הגוף שלו נדרך. החדר היה קטן וצפוף, 2 מיטות קומותיים ובאמצע שידה בודדה. חפצים אישיים היו פזורים בכל עבר מפעט חוסר במקום אחסון.

שאלתי בקול רגוע: "מי אתה?"
הוא ענה בשקט "מלך הבנות."
לקח נשימה והמשיך "לשעבר."
באותו רגע הרגשתי את זה.

"אני מכיר את זה.."

הפרצוף שלו הזדעף והוא לפטע צעק;

"אין מצב. אתה לא יודע איך זה! אתה תמיד היית הומו."

חייכתי, "אתה צודק, תמיד הייתי. אבל הייתי בארון. כל לילה הייתי מוצא את עצמי עם נער אחר."

לידור גלגל עיניים, "בסדר אז היית זונה ממין זכר, מה אתה רוצה ממני??"

הוא התעצבן ואוטומטית התנפחו לו השרירים ויכולתי לראות בראשו וריד קטן שהחל לפעום. שתקתי ורק בהיתי בו כי נהניתי לראות אותו כל כך נלחץ ומתעצבן. הוא הביט בי בחזרה,

"תפסיק לבהות בי אני אחנוק אותך"

צחקתי "לך על זה" הוא לא הצליח לשלוט על עצמו וצחק הוא חבט בראשו ומלמל "אידיוט" זו הייתה מחשבה מדליקה מידיי אז במהירות קפצתי על המיטה עליה ישב והצמדתי אותו לקיר עם היד שלי שלפתה את גרונו.

הייתה לו יד פנויה, אך הוא לא עשה איתה כלום. הדקתי את אצבעותיי קצת יותר מסביב לגרונו והוא רק הסתכל לי עמוק לעיניים והשפתיים שלו נפתחו מעט אך שום קול לא יצא. חייכתי ונישקתי אותו.

בהתחלה הוא לא זז בכלל ואז התחיל לזרום אז שחררתי מגרונו ושמתי את ידי על הקיר נשען עליו ונצמד אל לידור.

התנתקתי ממנו רואה אותו רעב לעוד, כמו שציפיתי לידור לא נשאר חייב והוא משך אותי מהחולצה אליו בחזרה ונישק אותי, מקרב אותי מחולצתי עוד ועוד אליו, נשכתי לו את הצוואר בחוזקה משאיר סימנים ברורים למעשינו... עד שנמאס לי מהבגדים שמפריעים בדרך ועצרתי להוריד אותם.

זזתי בקצב מהיר ולידור נאנח בלי הפסקה. הוא גנח את השם שלי כל כך הרבה פעמים... זה ברור שזאת הפעם הראשונה שלו, כל פעם שנדחקתי אליו הוא גנח חזק ובקול רם.

כל בן הוא שונה, את כל אלו שעברו בדירה שלי לא זכרתי במדוייק כי הייתי שיכור, אבל אני זוכר איך שגיא לא היה מוציא הגה, הוא כל כך מנוסה שהוא יכול לדבר על מזג האוויר בזמן כל אקט. נזכרתי בתום שגנח בשקט, הוא החזיק את הדמעות בעיניו עד אשר הבטתי בו ואז כולן פרצו אז עצרתי את עצמי ואת שגיא ומחינו אותן בסבלנות עד שהוא הפציר בנו להמשיך.

ניסיתי לשים את אצבעותיי בפה של לידור כדיי להחליש אותו קצת אבל גם זה לא עזר ועדיין גניחותיו היו רועשות. חשבתי איזה מזל שכולם למטה עם מוסיקה חזקה ועסוקים בלנקות.