"בבקשה אלכס, בוא נתחיל את הסיפור שלנו מחדש."
עיניו החלו לבהוק והוא הוריד את ראשו לרצפה. שמתי את זר הפרחים על הספסל והתקדמתי אליו, כרעתי ברך כך שאוכל לראות את פניו.
"אלכס תרים את הראש בבקשה.."
קולו נשמע;
"איבדת כל זכות."
קמתי בחדות תופס עם ידי בסנטרו מכריח אותו להביט בי. קול עמוק יצא מגרוני:
"אני יוצר את הזכות הזו ואני לוקח את הזכות הזאת."
משכתי אותו לחיבוק חזק ותוך שנייה הרגשתי טיפות קטנות על המדים שלי.
מחיאות כפיים רמות נשמעו הסתכלתי סביבי וראיתי כעשרים חיילים עומדים עם חיוכים כאילו ראו עכשיו את ההצגה הכי טובה בחייהם.
"טוב כן אנחנו נוטים להיות דרמטיים."
אמרתי וכולם צחקו.
אלכס לקח אותי לחדר שלו ואני ישבתי על המיטה בזמן שהוא ארז תיק לסופ"ש.
"גל, לפני כל שאר השאלות שיש לי לשאול אותך, איך ידעת שאני יוצא מהבסיס בשישי בבוקר?" גירדתי בעורפי
"האמת שלא ידעתי אפילו אם אתה כאן. פשוט לקחתי הימור ויצא שהגורל רוצה שניפגש.."
הוא צחק "גורל? ממש לא. זה כל האימיילים שלי שלא הפסקתי לשלוח לך. הכל אני."
קמתי והתקרבתי אליו, "הכל אתה."
לחשתי ונישקתי אותו ברכות וישר התנתקתי. הוא העביר את אצבעותיו על שפתיו. אני יודע שהשארתי אותו רעב לעוד.
יצאנו מהבסיס כאשר אני סוחב תיק עליו רקום באותיות סגולות "שייך לאלכס" הוא מחזיק את זר הפרחים ביד אחת והשנייה שלובה בשלי.
"אני שמח שיש לך חברים וחברות שמקבלים אותך." אלכס חייך "כן, אני סיפרתי להם ביום הראשון של הטירונות וכולם הגיבו מדהים."
חייכתי גם פשוט שמח שהוא שמח.
נסענו באוטו עד לים ואז עצרנו והדלקנו מוסיקה, אכלנו המבורגרים שהזמנו ושתינו קולה. הוא אמר שהוא שונא קולה אך בכל זאת שתה חצי בקבוק. "נו איך השתייה?" הוא גיחך "נוראית." צחקתי ושאלתי "אז למה אתה ממשיך לשתות?" הוא משך בכתפיו. לחישה חלושה יצאה מבין שפתיו שהספקתי לנשק עוד כמה פעמים "התגעגעתי אלייך." אנחה יצאה מפי
"בוא לכאן."
הוא שם בצד את בקבוק הקולה והתיישב עליי כך שפניו מול פניי. שמתי את ידיי על מותניו, הוא כרך את שלו סביב צווארי. אמרתי, "תספר לי ואני אספר לך." הוא עשה פרצוף והטיח אגרוף בחזה המוצק שלי "אתה תספר לי ואז אני אספר לך." אז סיפרתי. סיפרתי הכל. סיפרתי על הטיול, על הקור, על החום, על שגיא, על תומאס, על מסלול הקצונה ואז הגעתי ללידור.
הוא סיפר שהוא בתול. הוא בתול כי אף אחד לא גורם לו מה שאני גרמתי לו. גרמתי לו לביטחון עצמי, ליציאה מהארון בבית הספר, במשפחה, בעבודה ובצבא. הוא על תקן חייל בודד כי אחותו לא רוצה לראות אותו לכן התנתק הקשר עם ההורים והאח הקטן מגיע לבקר רק מידיי פעם. הוא קבע "אני רוצה שנצא מחר לדייט" חייכתי "לאן בא לך ללכת?" הוא חשב לרגע "בוא ניסע לכינרת" הסכמתי מייד. אמרתי "התגעגעתי לכינרת, אני לא מאמין שלא הייתי שם כבר שנה וחצי." אלכס אמר
"אני לא מאמין ששנה וחצי לא ראיתי אותך."
YOU ARE READING
(boy×boy)My side & his side
Roman d'amourהושלם גל נער בן 18, עוד לא מצא את האחד וחושש שלא ימצא לעולם. עד שהוא מתאהב בנער ביישן שמסתיר הרבה סודות. האם הוא ייכנס לליבו? או שמה הבעיות יהיו גדולות מידיי? סיפור אהבה חוצה יבשות בין שני נערים שמתאהבים עד מעל הראש והצרות חוגגות ביניהם. הסיפור מכיל...
