פרק 9-חדר

917 61 10
                                    

הגיע יום שבת, הגיעה השעה 12:00. התייצבתי רחוב אחד מביתו של אלכס לפי בקשתו. הרמתי את ידי והבטתי בשעון, 12:01, לקחתי נשימה, 12:03 הבטתי בעבר לכתפי הימנית והשמאלית עדיין לא רואה אף אחד.

אחרי רבע שעה החלטתי ללכת לביתו של אלכס ולדפוק בדלת. הרי מה כבר יכול לקרות? נער נמוך ממני פתח לי את הדלת, שערו שטני והוא כולו עור ועצמות כמו אלכס. כנראה זה אח שלו, הוא נראה כבן 12.

"אני מהכיתה של אלכס, הוא בבית?"
הילד ענה "כן הוא בחדר אבל הוא בריתוק ולקחו לו תטלפון."
ניסיתי להישאר שליו "מי?"
הוא לחש "אחותי"
"אז אני דקה מדבר איתו והולך טוב?" הוא משך בכתפיים ונתן לי להכנס, אחרי שניה נעלם במסדרון תוך משיכת כתפיים נוספת של זאת לא הבעיה שלי.

את האמת לא ידעתי מה לעשות. פעם ראשונה שהרגשתי מובך. גל הוא בסך הכל הבריז לך ועוד עם סיבה אז הכל בסדר. אתה בשבת בבית של אנשים זרים אם תפתח סתם דלתות עוד תכנס לחדר של ההורים שלו... וזה עוד לא הזמן להכיר אותם.. ובכל זאת העליתי על עצמי חיוך וניגשתי לדלת הראשונה שראיתי, נקשתי שתי נקישות ופתחתי אותה בזהירות.

חדר לבן כולו נגלה לעיניי. מיטת עץ ללא מצעים עמדה ליד הקיר, לידה שידה ומולה שולחן וכיסא מסתובב. נכנסתי לחדר וסגרתי אחריי את הדלת. עליה היו תלויים על קולבים סווצ'רטים של אלכס שראיתי אותו מסתובב איתם בבית ספר. רובם שחורים עם גזרות שונות. אני לא יודע למה אבל העברתי עליהם יד. ראיתי שטיח לבן בצורת מלבן מכסה את רוב הרצפה.

התיישבתי על הכיסא ובדיוק שניה אחרי שהתיישבתי הדלת נפתחה וראיתי רגליים בטרנינג אפור וערימת מצעים. אלכס הניח את המצעים על המיטה וכאשר הסתובב לסגור את הדלת עיניו קלטו אותי וצרחה יצאה מפיו.

"אימאלה מה אתה עושה פה??!!"

לא יכולתי להתאפק וצחקתי בקול רם. היה לו פרצוף זעוף אז הפסקתי.
עניתי; "תירגע, פשוט לא הבנתי למה אתה לא יכול לבוא." הוא עדיין עמד בקצה השני של החדר כאילו הייתי פורץ.

"אבל זאת לא סיבה סתם ככה להכנס לחדר של אנשים."

גיכחתי "בטח שכן. קבענו והברזת אז בכל זאת החלטתי שנבלה ביחד."

הוא עדיין נראה מבוהל ואז פתח את פיו ואז סגר אותו ואז שוב פעם ולבסוף אמר בקרירות

"אני לא יכול. תלך."

והפנה אליי את גבו מתחיל לשים את המצעים על המיטה. הבטתי בגבו וברגע הזה העצבים שלי כבר לא יכלו להשאר בתוכי יותר.

קמתי ונעלתי את הדלת אני חייב לרדת לשורש העניין.

(boy×boy)My side & his sideWhere stories live. Discover now