פאק
זה הדבר הראשון שעובר לי בראש
אך? אך כול פעם אני נדפקת?!
זה הדבר השני בזמן שאני שותפת את פני במים אני מבטיה במראה על פני הלחוצות שער שחור אסוף בקוקו גבוה ומתוח עיני קרח שנראות בלתי שבירות וחסרות רגש שפתים עבות בצבע אדום דם ועור חלק מתוח
יפייפיה אני יודעת
אני מסתכלת עוד פעם על הדף קוראת אותו
חשבונות שלא שלומו
מיס קריסטל שיל
צו עיקול
על מנת להתקשר להשיג עוד פרטים המספר הזה-050 ********
בתודה הבנק
כן כן אני יודעת מה אתם חושבים
מה לעזעזל השם הזה קריסטל?!
כאילו באמת ההורים שלך היו ממש נאושים לשם?
אז לא בהתחלה רצו לקרוא לי אנה אבל שהם ראו את העיניים שלי שבאמת טיפה מזכירות קריסטל ואת הפנים הרציניות שתמיד היו לי הם החליטו לקרוא לי קריסטל שהייה לי אישיות חזקה ובלתי שבירה שאף אחד לא יצליח לשבור!
אני גאה לומר שזה עבד,
בחזרה לבנק כן טוב אן לי עבודה כבר חודשים הייתי מלצרית בבית קפה ואז כן טוב די שברתי יד למישהו,
להבנתי הוא ניסה לגעת בי, אני לא שופטת שזה נוגע בי קשה לעמוד בפיתוי גם בנים גם בנות.
ואז סוג של פיטרו אותי אני חיפשתי עבודה אבל אממ לא בדיוק הלך לי
פלאשבק
אני נכנסת למשרד של האחראי בה איפה אני? האא במסעדה הקרובה לבית
הוא מביט בי אני בו ומיתיישבת
"טוב קריסטל נכון?" אני מהנהנת "שם מוזר" הוא מציין
"אף מוזר" אני מצביע על האף הגדול שלו
"אממ כן טוב קריס הייה לך ניסיון?"
"קריסטל"
"קריסטל הייה לך ניסיון?" הוא נראה מעוצב
"יש לך" אני מתקנת אותי עוד פעם
"אוקי קריסטל מותק יש לך ניסיון?"
"בלי מותק זה מטריד" הוא נראה שהוא הולך לאבד את זה
"אוקי לא נראה לי זה ילך תודה שבאת"
"אתה יודע יש ניתוחים לאף שלך אני יכולה לבדוק לך" אנו אומרת קמה ממקומי
"לא לא תודה"
סיום פלאשבק
אני יוצאת מהשירותים חזרה על המסעדה ומיתיישבת בשולחן שלי הלפטופ שלי פתוח
"היי מה תרצי להזמין?" אחד המלצרים שואל
"כוס קפה וקוראסון תודה" אני אומרת חוזרת לצפות בfriends (מה חשבתם שראיתי???)
"בטוחה שלא אותי?" הוא שואל ואני סוקרת אותו במבטי גבוה עם שער זהוב ועיניים בצבע שוקולד
"לא תודה"
"בטוחה זה אולי יקר אבל משתלם" הוא מעביר את ידיו על צווארי במעלה קו הלסת שלי אני תופסת את המרפק שלו ומקעמת תוך כדי קמה מהכיסא ובועטת בברך שלו הוא מתקפל ואני בועטת בגבו והוא משתטח על הרצפה
"חתיכת זונה" אני מתכופפת עלי
"אתה הזונה היחידה פה" אני אומרת וקמה מקפלת את הלפטופ דוחפת אותו לתיק עקבי מהדהדים בבית קפה שאני יוצאת מרגישה את מבטם המודהמים על גבי ומחייכת בסיפוק חושפת את שיני הלבנות
אני מרגישה יד מונחת על כתפי ומתסתובבת לגבר גבוה עם שער שחור קצוץ ועיניים שוקלדיות וחיוך ידידותי.
"הי אני טוני"
"אני מכירה אותך?" אני שואלת
"לא בדיוק אני אממ ראיתי צה עשית לאיש הזה ורציתי לשאול אם את מחפשת עבודה?" הלב שלי מקפץ סוף סוף ואז המשמעות נוחתת עלי
"אני לא זונה מותק" אני אומרת מרימה את משקפי השמש על עיני ובאה להסתובב,
"לא רגע זאת לא הייתה הכוונה" הוא מאדים ממש מאדים
"האא אז מה כן?" אני שואלת
"אני לא יכול לדבר על זה פה תפגשי אותי שם אם את מפחדת שאני אנס או רוצח או חוטף או כול מה שעולה בראשך תבואי מבחינתי עם אקדח וגם בלי אקדח יש לי הרגשה שאן לי סיכוי מולך" הוא קורץ לי ודוחף כרטיס ביקור לידי
ונעלם,
פרק ראשון במתח?
פרק שני בקרוב או היום או מחר,
יש לכם דברים שאתם רוצים שהוסיף לסיפור???
YOU ARE READING
What If? יחידת יהלום )הספר גמור
AdventureA woman's power is her mind And her weapon is the beautification הכוח של אישה הוא המוח שלה והיופי הוא הוא הנשק.... חייה של קריסטל קורסים היא בחי עבודה היא טובעת בחשבונות היא איבדה את כולם אבל אחרי שקריסטל נקלעת לקטטה בבית קפה המקומי היא נשאבת לעולם...
