חלק 14

11 1 0
                                    

(התמונה למלעה לא קשורה אבל פשוט תראו א  האריייי כאילו מה מישהי יוכלה חהסביר לי אך הדבר החתיך הזה קיים???? כאילו מה מה איתנו מה זה החוסר התחשבות הזה אלוהים? מה איתני כול היופי בעולם לבן אדם אחד זה אפליה!!!
בקיצור אני בהפגנה עד שאקבל קצת מהיופי של הארי
רננה אם את קוראת את זה סתמי😂)
עתיד(אל תדאגו זה יחזור להווה)
נ"ק קריסטל
הגשם מטפטף על פני
ואני חושבת אך נפלתי לזה?
אך נתתי לו?
למה לא קראתי את האותית הקטנות?
והתשובה כול כך מהירה חדה וחותכת שזה כואב
כי את אוהבת אותו
השתמשתי כבר בכדורים ועכשיו הם נגמרו...
אני מוציאה את האקדח מראשי ומצמידה לרקה שלי
אמא שלי הייתה כועסת שאנו מוותרת
לא אכפת לי
אבא שלי היה מנסה לשכנע אותי
לא אכפת לי
טוני היה מאוכזב
לא אכפת לי
אלי תהיה שמחה
לא אכפת לי
שוני ולוק היו עצובים
וריף ריף
לא היה לו אכפת
במבט לאחור קריסטל של פעם החזקה לא הייתה עושה את זה היא לא הייתנ מוותרת לא נשברת היא הייתה נוקמת
קריסטל של פעם נתנה לו להיכנס
קריסטל של פעם נתנה לו לשבור את עיני הקרח
קריסטל של פעם הייתה שמחה
קריסטל של היום היא היא בעצם היא כלום
היא לא שמחה ולא עצובה
היא לא נותנת להיכנס כי אן למה
היא לא נותנת לשבור כי לא נשאר מה
היא רקה
היא מתה בגוף חיי
ועכשיו היא תהיה מתה בגוף מת
אןלי הייתח צריכה להקשיב לאמא שלי
ולקול הקטן בראשי ששמר עלי בחיים
עכשיו הוא יהרוג אותי
הקול הזה...
המתכת הקרה נצמדת אלי ואני עוצמת את עיני מרימה את ראשי
אם אמות אמות בראש מורם,
אני נושמת עמוק
"סליחה שוני ולוק שלא הייתי חברה מספיק  טובה
סליחה אלי שהייתי כלבה
שליחה טוני שתקעתי אותך
סליחה אמא ואבא שאכזבתי אותכם
סליחה ריף שלא גרמתי לך לאהוב אותי
וסליחה סליחה קריסטל שלא נלחמתי מספיק חזק
אז להתראות..."
אני אומרת
3
2
1
בום יריה
אני לא מרגישה כלום רק חושך ואני נהנת מחוסר התחושה אני לא נאבקת בחושך כמו פעם אני מוותרת לו
כמו שויתרתי על חיי...
אז להתראות
הווה נק קריסטל
אני מתעוררת במיטה
טעות!
הקול בראשי קורא שאני מבחינה שריף לא פה...
מה עשית?!
אני לי משוג
אני עונה ומתעטפת בחלוק
כואב לי טיפה
אני קושרת את החלוק סביב מותני הרזות
והמהממות כן טוב הייתם מתות לכאלה
אני יורדת למטה
ומופתעת לראות אותו עומד שם בלי חולצה רק עם גינס ומטגן פנקיקים (אוקי תגידו לו שזה לא הדבר הכי מושך וכאילו העעעע הערת הכותבת הריצנית) ואם הקול הקטן בראשי לא היה מרגיע אותי
כנראה הינו בסיבוב שני.
"בוקר טוב" הוא אומר ומחייך חיום מושלם שגורם לקול הקטן בראשי לברוח ולהשאיר אותי לבד
"בוקר טוב" אני מחייכת
"הכנתי פנקיקים אני מקווה שאת אוהבת"
"אני אוהבת" אני מאשרת
"מה את עושה היום?" הוא שואל
"נראה לי הלך לקניון" אני עונה לו קצת מסוקרנת
"תבטלי את זה יש לי הפתעה" הוא אומרת ואני מתרגשת רצחחחח
מבפנים
הפתעות זה כאילו החיים בעיקר כאלה שוות
שוות כמו ריף?
אן דבר כזה אני מצחקקת וריף מסתובב
"מה קרה?" הוא שואל מחייך
"אוו כלום אני אחכה לך בסלון" אני אומרת והוא מהנהן
פרק קצר כי הייתי היום בטיול
זה היה זה או כלום אז סליחה
בכוך מקרה love you❤❤❤❤❤

What If? יחידת יהלום )הספר גמורWhere stories live. Discover now