A woman's power is her mind And her weapon is the beautification
הכוח של אישה הוא המוח שלה
והיופי הוא הוא הנשק....
חייה של קריסטל קורסים
היא בחי עבודה
היא טובעת בחשבונות
היא איבדה את כולם
אבל אחרי שקריסטל נקלעת לקטטה בבית קפה המקומי היא נשאבת לעולם...
אז אני אתחיל בתודה למי שקורא את הספר זה דוחף אותיאותי להמשיך אז תודה רבה לכם פרק נ"ק קריטסל אני מרגישה יד מטלטלת את כתפי "בייב קומי" הוא לוחש "קריסטל" אני מלמלת ביאןש מעורפל בשינה והוא נגחך "הגענו" אני קמה ומביטה נסענו שעתיים כן טוב הייתי עייפה (אימוגי קרוץ הערת הכותבת) אני קמה מהאוטו ויוצאת אנחנו נמצאים באגם יפיפיה כאילו ממש
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"נכנס? אני שואלת אותו "אחריך" הוא מחווה אלי בידו ואני מחייכת פושטת את החולצה והמכנס ונכנסת למים הוא נכנס אחרי אני מסתכלת על ריף עיני קרח מסתכלות על עיני אש אולי האש ממיסה את הקרח אבל אחרי שהיא ממסיה אותי הקרח הופך למים והאש היא מתה אוי סתום כבר אני קופצת על ריף והוא צוחק שאני כורכת את רגלי סביב מותניו ומנשקת את פיו הוא מחזיר לי בנשיקה מעט אגרסיבית אז אני נושכת את.הלשון שלו "אוווווו למה זה היה?" הוא מחייך "הפכתי את זה לאגרסיבי" אני אומרת מתחילה לנשק את צווארו מרגישה אך הוא נהייה חלש בין ידי, אני מעבירה את ידי על בטנו השטוחה והוא מעביר את ידיו על יריכי לא שאכפת לך אני מנשקת אותו יותר חזק מנסה חהשתיק את הקול בראשי טזה עובד הוא שותק ריף עובר להתעסק באבזם של החזייה שלי ומסיר אותה "לא לעזעזל ריף אנחני במקום ציבורי ומה אתה רוצה לעשות בכלל" אני אומקת מתרחקת ממנו בחיוך וסוגרת בחזרה את החזייה הוא מחייך בשעשוע "כנראה שלעולם לא תדעי" אני צוחקת שריף צולל לתוך המים אני צוחקת אבל הוא תופס את רגלי ומטביע אותי אני צורחת כול כך חזק. אבל אף אחד לא שומע המים הם חוסמים את זה אני מנסה לנשום ולא מצליחה אני בועטץ במים מנסה לצאת ריך כבר שחרר את רגלי אני נאבקת בדמעות אני רןאה אותה עוד פעם אמא שלי אני מחבקת אותה בחוזקה אבל זה רק מים הלחץ משתלטת עלי. והחושך מנסה לקחת אותי היאוש זורם בדמי ואני נותנת לו פלאשבק קריסטל אני יושבת על שפת האגם מקשיבה לציפורים יש להם קול נפלא אני מחליטה להיכנס למים הכחולים והיפיפים... הם מקיפים אותי שומרים עלי מגנים עלי מחבקים אותי אני נהנהת מזה ונותנת לעיני להעצם "הייי פריקית" אני שומעת קול ופוקחת את עיני אבל אני כבר בתוך המים רגלי וידי בועטות והם לא משחררים אותי הם ממשיכים להטביע אותי צוחקים ואני בוכה בוכה אבל דמעותי מתערבבות עם המים ואני מאבדץ הכרה אבל שנייה לפניש אני רואה את הרוצח שלי אמי מוציא אותי מהמים פניו חרוטו בזיכרוני שער שחור עיני פחם זיפים אף ענקי שפתים דקות וחיוך מחליא נק ריף אני גורר את בופה לחוף משכיב אותו על גבה היא מעולפת? מה קרה לה... אני יושב לידה לחוץ ליבה פועם אני יודע שמה שעשיתי לא היה בסדר אלי היא שכנעה אותי אבל אני חושב שאני אוהב את קריסטל אני שכבתי איתה אתמול זה היה מגעיל מצידי היא לא יודעת מה אלי ורני תיכננו זה יהרוס הכול אני לא אתן לה לגלות... אני מבטיח פרק קצר רצח אבל מה לעשות אני עייפה בקיצור רק רציתי לציין הכתב הזה זה המחשבות של הכתב הזה זה הפלאשבקים " זה ציטוט דיבור ה"כ =הערת כותבת נ"ק נקודת מבט
