A woman's power is her mind And her weapon is the beautification
הכוח של אישה הוא המוח שלה
והיופי הוא הוא הנשק....
חייה של קריסטל קורסים
היא בחי עבודה
היא טובעת בחשבונות
היא איבדה את כולם
אבל אחרי שקריסטל נקלעת לקטטה בבית קפה המקומי היא נשאבת לעולם...
מה אם? מה אם אני חולמת? כי זה מה שכני מרגישה שאני יושבת מול ריף בשולחן במטבח שלו "מה קרה אתמול?" אני שואלת שהוא מגיש לי פנקיקים שהכין "שכבנו" "מה?!!!!" אני צועקת "תרגעי צחקתי איתך" הוא מחייך "את העלפת אחרי ששתית והבאתי אותך אלי" הוא מסביר "למה דאגת לי?" אני חוקרת "מה הבעיה?" הוא שואלת. "לא יודעת" אני עונה לא נפתחת בפניו "בכול מקרה יחידת יהלום זה משפחה אנחנו דואגים זה לזה" הו4 מסביר "האא טוב מה השעה?" "עשר עוד חצי שעה צריך ללכת לעבודה" הוא אומר "שיט אני פאק איפה האופנוע שלי אני צריכה לחזור הביתה" אני אומרת מעט בלחץ "תרגעי אני אקח אותך האופנוע שלך במועדון ביקשתי מלוקאס הוא יביא לך אותו מחר" הוא אומר ואני מהנהת הוא לוקח את המפתחות שלו מהשידה אני שמה לב שהוא לובש מדים "מה זה המדים האלה?" "יש היום פעילות בשטח יש לך כאלה בארון את קיבלת הודעה אבל הטלפון שלך בלי סוללה אז" אנינו נכנסים לאוטו...
אני מחליפה את בגדי למדים
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(ה"כ זה המדים שלה כאילו) אני חייבת להודות שאני נראת פשוט מדהים במדים האלה, כאילו ואווו אני יפיפייה שזה מהדים אך בנים בכלל מצליחים להסתכל אלי? ריף מסתכל אלי "מה?" "את באה?" הוא שואל בחוסר רגש "כן" אני אומרת מוציאה את הטלפון שלי מהמטען לוקחת את הרובה שלי וגומיה לתוך התיק עם בגדי החלפה ונכנסת לאוטו "מה עושים בשטח?" "חילוץ חיילים שנלכדו בשטחי האויב" מה???? "מה???? אני לא מוכנה אני לא יודעת לעשות כלום אני אפילו לא יודעת את הכללים ואטדפאק למה אף אחד לא אמק לי כלום????" "תרגעי את יטדעת הכול אן יותר מידי כללים רק תקשיבי למםקד בשטח" "והוא?" "אלי" "העעעעעעע" אני צועקת ודופקת את ראשי בחלון אני תופסת את זרועו ומסתכלת עליו ברצינות "תקשיבו אנחנו לא מכירים הרבה זמן אבל שאני אמות אני רוצה שתקבל את הבגדים שלי הם חשובים לי הם יפים ואת האופנוע שלי תשמור אל תתן לאף אחד לגעת בו" אני אומרת והוא מביט בי בגיחוך "אני מבטיח" הוא אומר ואני מחבקת אותו "אני נוסע שארי בצד שלך!" הוא אומר ואני נותנת אגרוף לזרועו שבוודאות כאב לו לפי הבעת פניו ............... "תקשיבו החיילים האלה נתםסו במקום מסוכן לכן המשימת חילוץ תקרא עכשיו ללא הכנה מוקדמת אני סומך עליכם הקשיבו לאלי תיצדיו ותעלו למטוס" "למה?!!" אני צועקת פתאום "למטוס" טוני אומר מבולבל "רגע מטוס אנחנו נתרסק לא? כמה כולנו שוקלים ביחד בוא נלך לבדוק כי אם נתרסק אף אחד לא יקל את הבגדים שלי נכון ריף והאופנוע ומה אני לא רוצנ למות בתאונות מסוק למות במצבע חילוץ זה מגניב למות במסוק זה לא אלה אם אצליח איכשהו לחלץ מישהו ואז הופיע בשלטי חוצות החיילת שהקריבה את חיי לטובת המדינה זה היה גאוני יודע מה תשכח מזה אני אמצא כבר דרך לצאת גיבורה" אני אומרת וטוני מנסה לכבוש רת צחוקו "חיילת אסור לדבר ללא אישור" הוא אומר אני יכולה לראות חיוכים בקהל שכולם הולכים וממלאים את תיקם בפצצות מסויצות מכשירי קשר בקבוק מים אוכל חבל רובה חירום סכין ועוד כאלה אני ממלא את שלי בפצצות רובה קטן שאני לוקחת בידי שלושים סכיניפ קטני שאני דוחפת לכיסי אני לוקחת מים ושוקלד עזרה ראשונה חבל מכשיר קשר דף ועט למקרה שאצטרך לכתוב צוואה במקום... "אוקי כולם תעלו למטוס הנסיעה תארך כשעתיים תזכרו אתם צריכים לפרוץ את השמירה על החיילים לחלץ אותן ולהבעא למטוס אני סומך עליכם" טוני אומר "יחידת יהלום" "כול אחד חלק" כולם צועקים חוץ ממני כי לא ידעתי מה לומר אנחנו נכנסים למטוס וכולם מתיישבים שוני מתיישבית לידי "אז שוני מה הולך איתך ועם לוקאס?" היא מאדימה מעט ואז מחייכת "כלום" "נו" אני דוחקחת בה והיא מחייכת חיוך זוהר "אנחנו הם עשינו את זה והוא אממ היה אממ הראשון שלי הוא לא יודע" היא אומרת מאדימה "האא" אני עונה באדישות כבר חושבת אך לחפור ללוק "מה את מתכוונת לעשות?" "לא יודעת בכנות נראה לי הוא בכלל לא רוצה אותי " היא אומרת "אל תדאגי שוני עד סוף הטיול את תדעי מילה שלי" אני אומרת ושתינו צוחקת שמביאים לנו אוכל במטוס אני הקיא? לא חצי שעה אחרי "הי קריסטל" לוק קורא לי ואני מסתובבת אליו "רוצה לשבת לידינו?" הוא מצביע עליו ועל ריף ומישהו אני לא מכירה אני מביטה בשןני הישנה ומבינה שאן לי מה להפסיד אני קמה ממקומי ומתיישבית על יד לוק נשענת עם גופי עליו הוא כורך את ידו סביב מותני זה נראה מעשה רומנטי אבל לא אנחנו בסך הכול חברים, "אז מה הבנת שאת רוצה יותר?" הוא שואל אני בועטת במפשעה שלו "הבנתי אבל נראה שאתה לא יכול לתת יותר" אני אומרת.וצוחקת לנוכח פניו הכאובים ריף מגחך לצידי
