נ.מ נתנאל
ציפיתי לראות מקום בטוח כשאני קם, מיטה נוחה, וכוס תה נחמדה שתנחם אותי, אבל ברור שזה לא יקרה, קמתי בתוך מערה, הייתי לבד שם, היד הימנית שלי הייתה קשורה לקיר והיד השמאלית הייתה קשורה לרצפה, "היי!" צעקתי אבל לא קיבלתי תשובה, יצור מוזר נכנס "התעוררת" הוא חייך חיוך מרושע "וואו! התעוררתי?! איך גילית!" צחקתי, והצחוק הזה היה נוראי בשבילי, המפלצת המוזרה לקחה סכין והכאיבה לי נגיד ככה, "תיפול לטרטרוס" אמרתי בכאב, "תסתום, או שאתה רוצה עוד" הוא יצא מהמערה, עצמתי את העיניים שלי, מתרכז בלמצוא מקור קרוב של מים "תעבדו כוחות מקוללים" מילמלתי בזמן שניסיתי להתרכז, פתחתי את העיניים שלי, "מה קורה לכוחות שלי" נאנחתי, התחושת עצב שהייתה לי נעלמה, תחושת כעס הופיעה במקום העצב, "אני אהרוג אותך מפלצת מקוללת!" צרחתי, הרגשתי תחושה מוזרה בתוכי, תוך רגע בלי שהצלחתי לשים לב הרצפה התפוררה וזרם מים חזק וענקי יצא מהרצפה, השתחררתי מהאזיקים ויצאתי מהמערה בריצה, חשבתי על מטרה אחת, להרוג את המפלצת הזאת.
_________________________________________________
יויויווווו אני חיייייי, שלוםםםםםםם, אז יש המשך מהמם והכול,
אז אממ אני אמשיך
מתישהו
