נ.מ נתנאל
אני חייב להגיד בינתיים מאוד נחמד במחנה האנשים נחמדים מי שמדבר איתי בכלל האימונים סבבה והאוכל טוב מה צריל יותר מזה, מה שכן דאגתי לאימא שלי אני פשוט נעלמתי לה אני מקווה שהיא יודעת שאני בסדר "מה קרה?" שאל אותי פרסי "סתם אני מפחד שאימא דואגת לי" אמרתי לו "אל תדאג הכול בסדר גמור" הוא אמר לי "אי אפד רלדבר איתה או משהו?" שאלתי אותו, הוא הסתכל עליי בהלם לרגע "שמע אם נדבר במחנה או בכללי ניתן לחצוי לדבר בטלפון אז כל מפלצת במדינה שאתה נמצא בה כנראה תדע על מיקומך" הוא אמר לי כאילו זה רגיל "וואו אוקיי" אמרתי לו חצי בהלם. אבל מה שכן עוד היתרון שהיה במחנה זאת אנג'לינה בת אתנה שתמיד עוזרת לי בלימודי היוונית ומדברת איתי שמשעמם וגם מתאמנת איתי לפעמים והיא די סבבה וגם פרסי אומר שזה סיפור קלאסי אני מתעלם ממנו,ברגע זה אני מטייל עם אנג'לינה בחוף ואנחנו מדברים על כל מיני דברים כמו אימונים ויוונית וגם על אלים היה שנייה אחת שבהיתי בה והיא ציחקקה את הצחוק המלאכי שלה מה אמרתי הרגע? שאלתי את עצמי. בסופו של דבר היא הלכה והשאירה אותי עם מחשבות של מה קורה לי האם אני משחזר את פרסי ואנבת בן פוסידון ובן אתנה העדפתי לא לחשוב על זה, זה בטח סתם אמרתי לעצמי או שלא?.
___________________________________________________
אז כן חזרתי והנה המשך וזה א זתשאיר כוכב ותגובה כי זה מאוד כיף לראות שנהנים מהסיפור ומעריכים אותו ודברים כאלה
ואגב יש גם כותבת חדשה שאני מכיר אז לכו תתמכו בה היא מתחילה סיפור וגם בקרוב אנחנו מתחילים משהו העמוד שלה זה hannahouri ולכו תעקבו אחריה וזה
ועד לפעם הבאה
נתנאל
