אליסה.𝐚𝐥𝐢𝐬𝐚

פרק 3

יום אחרי תקרית ההשפלה הגיעה אליסה חוזרת לבית הספר כי בכל זאת, היא לא יכולה לפספס לימודים, לא כאילו מלמדים אותה שם משהו שלא ידעה לפני.
היא נכנסת לכיתה ואנדר יושב באותו מקום שישב בו אתמול לידה. אליסה רואה שאין שולחנות פנויים אז בלית ברירה היא מתיישבת ליד אנדר, היא מגניבה מבט לעבר הלחי של אנדר והסימן האדום שם הפך לכחול, היא בכלל לא חזקה איך יכול להיות שהסימן כחול? חשבה לעצמה. אנדר קולט שהיא בוהה בו והיא מסתובבת מרוב אי הנוחות. השיעור מתחיל ואנדר כותב משהו על הלוח שלו ומראה את זה לאליסה "את עדיין חייבת לי טובה". "לא אני לא" היא כותבת ומראה לו. הוא ממשיך לכתוב "הטובה שאני מבקש ממך היא שתתני לי הזדמנות להסביר את מה שקרה אתמול" הוא מראה לה את מה שכתב והיא עונה "למה? למה שלא פשוט תעזוב אותי בשקט?" הוא מסתכל עליה וממשיך לכתוב "כי אם פגעתי במישהו, אני צריך להתנצל" הוא מראה לאליסה את מה שכתב אבל היא לא עונה בחזרה. השיעור מתחיל והמורה נכנסת, אנדר כותב עוד משהו על הלוח שלו "אני אראה לך כמה אני מצטער" לפני שאליסה מספיקה להבין משהו הוא מצייר על הלוח שלו משהו. המורה עוברת בין השולחנות לראות שכולם כותבים ונעצרת כשהיא מגיעה לשולחן של אנדר ואליסה, פניה הופכות לאדומות וכעוסות "מר קליית' מה זה אמור להיות?!" היא צועקת עליו. "20 הצלפות!" היא צועקת בקול כל כך חזק שיכלו לשמוע את היונים בחוץ עפות ובורחות. אנדר קם מהמקום ומתקדם לשולחן של המורה ואליסה מציצה ללוח שלו, היא רואה שם קריקטורה די מדויקת של המורה בתור חמורה "אחת" אליסה שומעת את המורה אומרת בזמן שהיא מצליפה לאנדר. "שתיים" היא לא יכולה להסתכל, היא בטוחה שזה כואב. המורה ממשיכה להצליף לו אבל אליסה לא מסתכלת עד שהמורה מגיעה ל19. אנדר מתיישב והוא מחזיק את השרוול שלו שמלא בדם "לא היית צריך לעצבן אותה" אליסה אומרת לו אבל הוא רק מחייך, היא שונאת כשאנשים מחייכים. השעות עוברות ויום הלימודים נגמר אליסה ממהרת לקחת את התיק שלה ויוצאת. היא מתחילה ללכת לעבר ביתה ושומעת קול "תראו תראו, רודפת הכבשים הקטנה" היא מסתובבת לאחור ורואה את ביאטריקס ולידה עוד 10 ילדים חמושים במקלות. "מה קרה? לא יכולה להתעמת איתי בלי הכלבים שלך? ואני רודפת הכבשים?" אומרת לה אליסה בלעג, לאט לאט החיוך של ביאטריקס נמחק והיא צועקת "תהרגו את הכלבה!" אליסה מתחילה לרוץ ובעקבותיה הילדים.
אחרי כמה דקות של ריצה אליסה עוצרת כדי לנשום קצת אוויר אבל היא מצליחה לשמוע את הילדים מתקרבים אליה. לפתע יד מושכת אותה לתוך סמטה צרה, היא רואה את אנדר "מה אתה עושה כאן?" היא לוחשת כדי שלא ישמעו אותה אבל הוא לא עונה, הוא מושך אותה והם בורחים ביחד. הם מגיעים למחצבה נטושה שנמצאת לא רחוק מהסמטה והוא משחרר את ידה "מה אתה עושה פה?" אליסה שואלת אותו "מציל אותך" הוא עונה "טוב, אני לא צריכה שיצילו אותי, אני לא איזו נסיכה מסכנה וחסרת ישע שלכודה במגדל גבוה ומרוחק ומחכה לנסיך שלה שישחט את הדרקון הרשע" היא אומרת לו בכעס "נכון, נסיכה את לא, אבל אם הם היו תופסים אותך הם היו שוחטים אותך ושום נסיך לא היה מציל אותך" פתאום הם שומעים צעדים וקולות צועקים של ילדים "תתכופפי" אנדר אומר לאליסה ושניהם מתכופפים. הם שומעים את הילדים קרוב יותר מקודם ואז הם שומעים את הקול של ביאטריקס "אם אני אתפוס את הכלבה הזאת ששרפה לי את התיק אני אשרוף אותה ואת הבית שלה" הקולות מתרחקים ואנדר ואליסה קמים "בגלל זה אמרת ש'כבר עשית את זה' כשאיימת לשרוף אותי? שרפת לבריונית הזאת את התיק? את נורמלית?" אליסה מתעלמת ממנו לכמה שניות "אני לא נורמלית, משהו דפוק בראש שלי, בגלל זה כדאי מאוד שלא ניתקל אחד בשנייה יותר. הבנת?" היא אומרת אבל לפני שהוא מספיק לענות היא כבר הולכת משם. אנדר הולך אחריה "למה אתה עוקב אחריי?" אליסה שואלת "היא איימה לשרוף לך את הבית זוכרת? אני צריך לבדוק שהיא לא עוקבת אחרייך או יודעת איפה את גרה" הוא אומר לה ביהירות.
הם שומעים יללות של חתול ואנדר מסתכל סביב בניסיון לראות מאיזה כיוון מגיעות היללות, הוא הולך לכיוון בור ומגלה שם חתול לכוד. "אליסה, בואי, תעזרי לי להוציא אותו" הוא קורא לה אבל היא לא מגיבה "אליסה!" הוא קורא לה עוד פעם "מה?" היא שואלת בכעס, נראה כאילו היא חלמה עכשיו בהקיץ והוא הפריע לה "תעזרי לי להוציא אותו" הוא אומר לה "בשביל מה? הוא הרי בכל מקרה ימות בסופו של דבר. לא עדיף לו להקדים את זה ולמצוא שלווה לפני כולם?" היא אומרת את זה כל כך באדישות "את בטוחה שאת בן אדם? יש לך רגשות בכלל? איך את יכולה להשאיר יצור חי במצב כזה? הוא גווע ברעב וצמא, אני לא יודע כמה זמן הוא היה לכוד שם. אם את מחשיבה את עצמך לבן אדם בואי לפה ותעזרי לי" היא מסתכלת עליו במבט על כך כועס ואומרת "אתה הולך ללמד אותי מה זה להיות בן אדם? להיות בן אדם אומר להציל ולהאכיל כל חתול רחוב שאני רואה? אם אני אעשה את זה איך ישאר לי אוכל בשביל עצמי? עדיף שתגאל אותו מייסוריו כבר עכשיו כי גם אם תנסה להציל אותו אתה לא באמת הולך לטפל בו" היא הולכת משם ומשאירה את אנדר המום "את כל כך אנוכית" זה הדבר האחרון שהוא אומר לה לפני שהיא הולכת.

השעה 6 בבוקר והשמש מתחילה לעלות, אליסה הולכת לכיוון הבור ורואה שם את החתול, "אנדר לא הצליח להוציא אותו" חשבה לעצמה. החתול רואה אותה ומתחיל ליילל לעזרה. אליסה לא מוצאת סולם בשום מקום אז היא אוספת ענפים חזקים שקרוב לוודאי לא יישברו אם מישהו יעלה עליהם והיא שמה עוד כמה ענפים בתיק שלה למקרה חירום (אם היא תתקע בתוך הבור ביחד עם החתול ואז שניהם יגוועו ברעב או ימותו מצמא, מה שיבוא קודם) היא תוקעת כמה ענפים באדמה שבצידי הבור ומתחילה לטפס לתחתית הבור ועל הדרך בונה סולם, היא מגיעה לתחתית ולוקחת את הגור ואז עולה בחזרה ביחד איתו על הסולם שיצרה. היא נותנת לחתול חתיכת נקניק שלקחה מהבית וממלאת מים לתוך כף ידה ונותנת לו לשתות. השמש כבר עלתה ונראה שהשעה כבר 7 בבוקר "יש לי בית ספר חתלתול, מה דעתך לבוא איתי? אם נשרוד ביחד את יום הלימודים תוכל לבוא לחיות איתי, אבל אתה חייב להבטיח להיות בשקט, אם אחד המורים יגלה שהכנסתי חיה לבית הספר הם יכינו מהפרווה שלך מעיל" היא מחביאה את החתול בתיק שלה והולכת לכיוון בית הספר, היא הבטיחה לעצמה לבוא מוקדם כדי לא להיתקל באחד מהילדים שניסו לצוד אותה אתמול. היא יושבת ומחכה בכיתה רוב התלמידים כבר הגיעו וביניהם אנדר, הוא מתיישב לידה בפרצוף שאומר "פריקית אנוכית". יום הלימודים עובר ממש מהר והם כבר בשעה האחרונה, המורה מדבר ומסביר את החומר ואז הם שומעים יללה של חתול "מה זה היה?" המורה שואל "זאת הבטן שלי המורה, סליחה" אליסה עונה בבושה, המורה ממשיך בשיעור. נשמעת עוד יללה "אליסה, האם זאת עדיין הבטן שלך?" אליסה מהנהנת לחיוב בפנים סמוקות, המורה נאנח ואומר "אם המצב עד כדי כך גרוע, את יכולה להשתחרר" אליסה מחייכת "תודה המורה" היא אומרת לו וממהרת לצאת. "תודה רבה חתלתול, חסכת לי סיבוב ארוך בבית ספר בניסיון להתחמק מהכנופיה" אחרי 2 דקות הפעמון מצלצל ואליסה רצה הביתה לפני שכל התלמידים יצאו. "אליסה" היא שומעת קול מאחורה, זה אנדר. "מה אתה רוצה?" היא עונה לו בקרירות "את הוצאת את החתול מהבור?" אליסה מנסה לשחק את עצמה טיפשה "איזה חתול? על מה אתה מדבר?" היא שואלת בתמימות טיפשית "אני לא מטומטם, הגעתי היום בבוקר לבור עם סולם בשביל להוציא את החתול אבל ראיתי רק סימנים של שקעים וענפים בצדדים הפנימיים שלו, בהתחלה לא היה בזה שום היגיון אבל אז ראיתי שכל הבגדים שלך מלאים בבוץ, עשיתי 1+1 והכול התחבר לי ועכשיו היללות האלו בשיעור" אליסה לא יודעת מה לענות והאמת, היא גם לא יודעת למה כל כך קשה לה לדבר. היא בורחת משם "חכי" אנדר קורא לה אבל היא רצה הכי מהר שהיא יכולה כדי להתחמק ממנו. "את טיפשה או משהו? למה ברחת? מה הבעיות שלך? מה דפוק אצלך?" היא אומרת לעצמה בכעס בזמן שהיא רצה עם החתול בתוך התיק שלה.