יום למחרת אליסה מגיעה לבית הספר והיא רואה את אנדר בדרך "בוקר טוב אליסה" הוא אומר לה אבל היא לא עונה לו בחזרה. "אז איך הולך עם החתול? בחרת לו שם?" הוא שואל אותה כדי לשבור את הקרח, אבל אליסה לא עונה לו, כנראה מרוב הבושה או כל המחשבות שהיא חושבת והיא לא מרוכזת בכלל, היא בעצמה לא החליטה. אנדר מחליט להפסיק לנסות לדבר איתה והם הולכים ביחד בשתיקה מביכה.
השעתיים הראשונות הן עם מר גרגור, שכזכור לנו לא היה שיעור ממש מוצלח בפעם הקודמת. הוא נכנס לכיתה במצב רוח רע (אפילו שכנראה בחיים לא היו ימים בהם היה לו מצב רוח טוב) "בוקר טוב תלמידים, היום אני מחליף את המורה לכימיה. כיוון שאני לא מכיר את המקצוע המורה ביקשה שאתם תערבבו תרכובות כימיות שלמדתם ואתם מכירים, היא הביאה לי את כל הציוד הנדרש בואו בבקשה ותקחו אותו מהשולחן" כולם קמים מהשולחנות לקחת את הדברים וכך גם אליסה "תעבדו עם מי שיושב לידכם בשולחן" אומר מר גרגור. אליסה לוקחת את הציוד ומתיישבת ליד אנדר והיא מתחילה לערבב חומרים בתוך מבחנה אבל היא קולטת שאנדר לא עושה כלום "למה אתה לא עובד?" היא שואלת אותו "א- אני ל... לא יודע מה לעשות" היא מסתכלת עליו ומרגישה מן תחושת ניצחון כזאת, היא לא יודעת להסביר את זה, זאת ההזדמנות שלה להוכיח למישהו אחר ובעיקר לעצמה שהיא יותר טובה ממישהו במשהו מסוים (חשוב לציין שהיא גרועה בכימיה היא סתם ערבבה חומרים רנדומליים בתקווה שלא יהיה פיצוץ) אבל משהו גורם לה לתעות איך זה שאנדר לא יודע את זה? מילא אליסה, היא גרועה בכימיה ובכל מקצוע לימודי אחר אבל זה משהו בסיסי שכל ילד בגיל שלהם למד, משהו פה נראה לה מוזר, או שהוא סתם טיפש או שזה משהו יותר גדול ממה שזה נראה. "תראה, אז קודם כל אתה צריך למזוג את המים לתוך המבחנה" בזמן שאליסה מוזגת את המים הם בטעות נשפכים לה "לעזאזל, אנדר אני אלך לשירותים להביא נייר בינתיים תמלא מים מהברז בכיתה" אנדר מהנהן ואליסה יוצאת מהכיתה. אליסה חוזרת עם נייר ומתיישבת במקום ליד אנדר אחרי כמה שניות יוצא עשן מהמבחנה שלהם, אליסה מסתכלת על אנדר בדאגה "אנדר מה שמת במבחנה?" היא שואלת אותו בדאגה "כלום" הוא עונה לה בלחץ. המורה שם לב לעשן שיוצא מהמבחנה שלהם "כולם לצאת מהכיתה עכשיו! זה עלול להיות רעיל!" הוא צועק וכולם ממהרים לצאת מהכיתה. מהר מאוד מריחים את העשן בכל בית הספר וכל המורים באים לראות מאיפה מגיע מקור הריח והם קוראים למכבי אש "מכבי אש לא יעזור" אליסה אומרת להם "מה זאת אומרת? יש עשן" שואל אותה אחד המורים "יש עשן אבל אין שום אש, הם לא יכולים לעשות כלום" היא עונה לו באדישות "אז מה נעשה?" שואלת מורה אחרת "מישהו מאיתנו צריך להיכנס כשדרכי הנשימה שלו אטומות בשביל לא לנשום את הגז ולפתוח את החלונות או להיכנס עם שואב אבק ולשאוב את העשן" אומר מר גרגור, כל המבטים מופנים אליו. "אל תסתכלו עליי, אני לא נכנס. אנדר קליית' אתה תיכנס, העשן התפרץ במבחנה שלך" הוא אומר ומצביע על אנדר "אני לא גרמתי לעשן" אנדר אומר לו "אני אכנס במקומך אנדר, זה לא חשוב עכשיו מי גרם לזה ומי לא, מישהו יכול למות היום" אליסה אומרת לו. לפני שאנדר מספיק להגיד משהו היא מתכוננת להיכנס, היא לוקחת סמרטוט רטוב שיסנן את העשן כדי שלא תנשום אותו ומחזיקה אותו ככה שהוא חוסם את פיה ואפה והיא לוקחת שואב אבק קטן, היא נכנסת לכיתה והיא מיד סוגרת אחריה את הדלת כדי שהעשן לא יתפזר. הכיתה כולה חנוקה ואי אפשר כמעט לראות כלום, שואב האבק עובד על סוללות כך שהוא לא יכבה בקרוב. אליסה מתחילה לשאוב היא לוחצת על הכפתור ולאט לאט מתחילה לראות את הכיתה יותר בבירור. אחרי כמה דקות שהיא שאבה את הכול ויכולה סוף סוף לנשום היא הולכת למבחנה שלה ושל אנדר ורואה שם חתיכה קטנה חומר אפור בתוך המבחנה שלהם, היא לא יודעת מה זה אבל היא יודעת בוודאות שלא היא שמה את זה שם. היא יוצאת מהכיתה ורואה מחוץ לכיתה כמעט את כל השכבה "סיימתי לשאוב" היא אומרת להם "טוב חברים, נגמרה ההצגה הגיע הזמן לחזור לכיתות" ובדיוק ברגע שכולם נכנסים לכיתות אליסה מתעלפת.
היא פוקחת את העיניים בזהירות ואיטיות, היא מסתכלת מסביב ורואה שהיא בחדר האחות ובכיסא מצד ימין שלה יושב אנדר "איך התעוררת תוך 4 דקות? את ממש נמרחת שם על הרצפה הייתי בטוח שתמותי" הוא שואל מבולבל ונראה שהוא כולו רועד "למה אתה רועד כל כך?" היא שואלת אותו "לא כל יום מישהו מתעלף לידך, זה דבר ממש מפחיד אם לא ידעת. איך התעוררת כל כך מהר?" הוא שואל אותה בתקווה לקבל תשובות "קיוויתי שאתה לא טיפש וסתם עושה את עצמך אבל מסתבר שאתה באמת אחד כזה. אני זייפתי את ההתעלפות" היא אומרת לו בלחש. "למה?" הוא שואל אותה "אני חושבת שגיליתי מה גרם לעשן" היא אומרת בלחש ומראה לו חתיכה קטנה של חומר אפור שנראה כמו מתכת ממש מבריקה "מה זה?" הוא שואל אותה בסקרנות "זה נתרן. קראתי על החומר הזה פעם, זה חומר מאוד רעיל ויוצר תגובה כימית חמורה כשהוא בא במגע עם מים. זה גרם לעשן הרעיל, אבל אני לא יודעת מי שם את זה בתוך המבחנה" היא עונה לו עוד יותר בלחש ממקודם מחשש שמישהו מאזין. "תראה, לחומר לוקח פחות מ10 שניות להשפיע זאת אומרת שכמה שניות לפני שחזרתי ולפני שאתה התיישבת במקום מישהו עבר ליד המקום שלנו ושם את הנתרן שם. ראית מישהו חשוד עובר ליד המקום שלנו?" היא שואלת אותו "לא, אני לא חושב שראיתי" הוא עונה לה בכנות. ואז היא נזכרת "עכשיו כשאני חושבת על זה, ראיתי את פטר עובר ליד המקום שלנו ממש כשנכנסתי לכיתה, היה לו משהו דומה לחתיכת הנתרן הזאת ביד. אבל למה שהוא ירצה לפגוע בנו ובכל הכיתה?" פטר הוא אחד מהעליונים אבל הוא בין התלמידים החכמים והנחמדים שאליסה מכירה (גם הוא לפעמים בלתי נסבל בשבילה כי הוא יכול להיות שחצן לפעמים אבל לרוב אין לה בעיה איתו). לפתע הם שומעים את הקול של המנהל בכריזה "אנדר קליית' ואליסה רוד למשרד המנהל" הם מגיעים למשרד המנהל ונכנסים. הם רואים את המנהל יושב בכיסא עם מבט כועס יותר ממה שהם אי פעם ראו. העיניים הכחולות והכהות שלו יכלו לבלוע בן אדם והם יכולים להישבע שהשיער הלבן שלו מזדקף כשהוא כועס, כמו עכשיו. "שבו בבקשה" הוא אומר להם ומצביע על 2 כיסאות מולו. הם מתיישבים בלית ברירה ומרגישים כאילו הם עומדים להתעלף מהלחץ או שמיעת הנאום הקלישאתי והגרוע "בכל 30 שנותיי כאיש חינוך, לא נתקלתי בדבר כזה. תלמידים מעשנים כיתת לימוד, התלמידה שגרמה לזה נכנסת לבדה לכיתה מלאת העשן, שואבת ונושמת עשן רעיל וכמובן מתעלפת. מי לדעתכם נאלץ לקחת אחריות על זה?" נשמע כאילו הוא שואל ברצינות אבל אף אחד מהם לא מעז לענות "בית הספר כמובן" הוא אומר בחיוך מאולץ ממש, אבל אחד מרושע. "אתם תנקו את כל בית הספר במשך כל אחר הצהריים עד הודעה חדשה זה ברור?" הוא שואל אותם "אבל אנחנו לא גרמנו לזה" אומרת לו אליסה "מה זה?" שואל אותה המנהל מבולבל מהעובדה שתלמידה החליטה לענות לו, אנדר מסתכל עליה במבט שאומר שכדאי לה לשתוק ולהנהן "לא אנחנו גרמנו לעשן, זאת לא הייתה אשמתנו, למה שאנחנו ננקה את בית הספר בתור עונש על משהו שלא עשינו?" היא אומרת לו. המנהל לא עונה והוא צוחק לה בפנים "לא פלא שהשם משפחה שלך הוא רוד" (rude= גס/ת רוח) הוא אומר וממשיך, הוא דופק את ידו על השולחן בכעס "תקשיבי לי טוב רעת צאן עלובה, את תדברי רק כשיפנו אלייך ואת כמובן לא תעני לי בחזרה ותתחצפי אליי בצורה כזאת" אליסה בולעת רוק ומהנהנת באיטיות, היא לא רוצה להסתבך יותר ממה שהיא כבר הסתבכה. "מעולה, אז סיכמנו, אתם תנקו את כל בית הספר כל יום" הוא אומר בחיוך שטני.
אליסה ואנדר יוצאים מהמשרד
"טוב, לא מספיק העובדה שילד מהכיתה ניסה להרעיל אותנו, אנחנו גם צריכים להיענש בגללו" אליסה אומרת. "כנראה שאנחנו אמורים להתחיל לנקות כבר מהיום לא? אולי תוכלי להעמיד פנים עוד פעם שאת מתעלפת וככה נוכל לקבל פטור מזה?" אנדר שואל בטון די רציני "זה לא יעבוד, פעמיים ביום זה כבר לא יראה אמין" אליסה עונה לו.היי רציתי לשאול אם אתם נהנים מהסיפור בינתיים? היה לי עוד הרבה להוסיף הפרק אבל לא רציתי שזה יהיה ארוך מדי אז יכול להיות שזה נראה כאילו הפרק עצר באמצע אבל הפרק הבא באמת הרבה יותר מעניין (לפחות בשבילי)
אז חקרתי קצת על נתרן מסתבר שהחומר הזה ממש רעיל ויש לו תגובה כימית רעילה למים וזה ממש התאים לי לפרק כי למדתי את זה גם לא מזמן.
שיהיה לכם המשך יום טוב ❤️
YOU ARE READING
אליסה.𝐚𝐥𝐢𝐬𝐚
Adventureאליסה היא ילדה מוזרה, די שקטה והיא אף פעם לא מחייכת. היא חיה בכפר קטן על אי מרוחק וזה האזור היחיד שהיא מכירה, מעולם לא חשבה אליסה על לעזוב אותו. לאי אין יוצא ואין נכנס עד שמגיעה קבוצה קטנה של אנשים ומשפחות על אוניית מסע ואף אחד מהם לא זוכר איך הגיע...